יִרְמְיָהוּ נ״א · ל״ז

וְהָיְתָה֩ בָבֶ֨ל ׀ לְגַלִּ֧ים ׀ מְעוֹן־תַּנִּ֛ים שַׁמָּ֥ה וּשְׁרֵקָ֖ה מֵאֵ֥ין יוֹשֵֽׁב׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

וּתְהֵי בָּבֶל לְיַגְרִין מְדוֹר יְרוֹדִין צָדוּ וְאִשְׁתְּמָמוּ מִבְּלִי יָתֵיב:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

לגלים. דרך החורבות להמצא בהם הרבה גלים מנפילת כותלי הבתים:

מעון תנים. יהיו מדור לתנים השוכנים בחרבות:

שמה ושרקה. תהיה לתמהון כולם יתמהו על חורבנה וישרקו עליה (כי כן דרך בני אדם לשרוק בקול בראותם דבר חשוב שנאבד):

מאין יושב. על כי לא ישב מי שם לכן תהיה לתמהון וישרקו עליה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

לגלים. ענין תל ודגור:

מעון. מדור:

שמה. תמהון:

ושרקה. היא הקול הנשמע בקבוץ השפתים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל