הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כׇּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם׃

עָסִיס. יַיִן הַטּוֹב:

אִתְעָרוּ רַוַיָא וּבְכוֹ וְאַיְלִילוּ כָּל שָׁתֵי חֲמַר עַל חֲמַר מְרַת אֲרֵי אִתְמְנַע מִפּוּמְכוֹן:

הקיצו - פועל עומד ולא ימצא זה הטעם יוצא.

עסיס - מגזרת ועסותם רשעים כי ידרכוהו ברגל:

הקיצו שכורים. אתם הרגילין ביין התעוררו מן השינה ובכו:

על עסיס. בעבור העסיס אשר נכרת מפיכם כי הארבה אכל הגפנים ומעתה לא תמצאו היין:

הקיצו. ענין הערה מן השינה:

והילילו. מל׳ יללה:

עסיס. כן נקרא היין והן וכעסיס דמם ישכרון (ישעיהו מ״ט:כ״ו):

הקיצו, (כל מאמר זה נמשך על פסוק ח' שימליץ שזה יקונן עץ הגפן כמו שיבואר שם, וכאילו הגפן ייליל וישא קינה ויאמר) אתם השכורים שהם משוקעים תמיד בתרדמת השכרות עתה הקיצו מתרדמת היין ובכו כי אין משתה שכרון, וגם הילילו כל שותי יין, אף שאינם שכורים רק רגילים ביין דרך שתיה גם אתם הילילו על עסיס כי נכרת מפיכם ואין לכם המשקה הטובה לחככם: