הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃

הָא אֲנָא מַיְתֵי לְהוֹן בִּגְלָי מִן אַתְרָא דְזַבִּנְתּוּן יַתְהוֹן לְתַמָן וַאֲתֵיב גַמְלֵיכוֹן בְּרֵישֵׁיכוֹן:

הנני - הם ישובו וינקמו מכם.

הנני מעירם. אעיר לבם לחזור מן המקום שנמכרו לבוא אל ארצם ר״ל בניהם ישובו הנה ועל ידם אשיב גמוליכם על ראשיכם:

מעירם. מל׳ התעוררות:

הנני מעירם מן המקום, שבעת שבאו היונים והחריבו צור וצידון הביאו את בניהם ובנותיהם לארץ יון ושם קנו אותם היהודים שהגלו שם מיד בני יון, והם מכרו אותם לבני שבא שהוא גוי רחוק להרחיקם ג"כ מעל גבולם, נמצא נענשו ע"י היהודים עצמם אשר מכרו, ובאותה מדה שהרעו להם: