תלמוד ירושלמי - מסכת סוטה · פרק ט׳ הלכה ט״ו
7 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
סוטה · פרק ט׳ הלכה ט״ו
א׳
משנה: בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּאֶסְפַּסְיָנוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת חֲתָנִים וְעַל הָאֵרוּס. בְּפוֹלֶמוֹס שֶׁלְּטִיטוּס גָּזְרוּ עַל עַטְרוֹת כַּלּוֹת וְשֶׁלֹּא יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָנִית. בְּפוֹלֶמוֹס הָאַחֲרוֹן גָּזְרוּ שֶׁלֹּא תֵצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר. וְרַבּוֹתֵינוּ הִתִּירוּ שֶׁתֵּצֵא כַּלָּה בָּאַפִּרְיוֹן בְּתוֹךְ הָעִיר.
ב׳
הלכה: נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁינוּ. אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת חֲתָנִים. זוֹ זְהוֹרִית הַמּוּזְהֶבֶת. רִבִּי בָא בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּגָפְרִית. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. שֶׁלְּמֶלַח וְשֶׁלְּזַיִת. רַב נַחְמָן בַּר יַעֲקֹב אָמַר. אֲפִילוּ דְחִילְפֵי. רַב יִרְמְיָה שִׁיבְּשֵׁב ולָבַשׁ עֲטָרָה שֶׁלְּזַיִת. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאָמַר. נַיַיח לֵיהּ אִילּוּ אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ וְלָא עֲבַד כֵּן. וַהֲוָות כֵּן. כִּשְׁגָגָה שֶׁיָּצָא לִפְנֵי הַשַּׁלִּיט.
ג׳
אֵילּוּ הֵן חוּפּוֹת חֲתָנִים. סַדִּינִים מְצוּיָירִין וְסַהֲרוֹנֵי זָהָב תְּלוּיִין בָּהֶם. תַּנֵּי. אֲבָל עוֹשֶׂה הוּא אפיפיירות וְתוֹלֶה בָהֶן כָּל מִין שֶׁיִּרְצֶה.
ד׳
מַתְנִיתָא. וְעַל הָאִירוּס. רְסִיסָה.
ה׳
אֵילּוּ הֵן עֲטָרוֹת כַּלּוֹת. זוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. רִבִּי עֲקִיבָה עָשָׂה לְאִשְׁתּוֹ עִיר שֶׁלְּזָהָב. וּקְנִיאַת בָּהּ אִיתְּתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאָל. אֲמַר לָהּ. מַה הֲוֵית עַבְדָּת הֵיךְ מַה דַהֲוָות עַבְדָּה. דַּהֲוָות מְזַבְּנָה קְלִיעֲתָא דְשַׂעֲרָהּ וִיהֲבַה לֵיהּ וְהוּא לָעֵי בְאוֹרַיתָא.
ו׳
שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. מַהוּ שֶׁיְּלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ יְוָונִית. אָמַר לָהֶן. יְלַמְּדֶינּוּ בְשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ לֹא יוֹם וְלֹא לַיְלָה. דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. מֵעַתָּה אָסוּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוֹמָנוּת. בְּגִין דִּכְתִיב וְהָגִיתָ בוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה. וְהָתַנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וּבָחַרְתָּ בַּחַיִים. זוֹ אוֹמָנוּת. רִבִּי בָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי הַמְסוֹרוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מוּתָּר לְאָדָם לְלַמֵּד אֶת בִּתּוֹ יְוָונִית מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַכְשִׁיט לָהּ. שָׁמַע שִׁמְעוֹן בַּר בָּא וְאָמַר. בְּגִין דְּרִבִּי אַבָּהוּ בָּעֵי מֵילַף בְּרַתֵּיהּ הוּא תָלֵי לָהּ בְּרִבִּי יוֹחָנָן. יָבוֹא עָלַי אִם לֹא שְׁמַעְתִּיהָ מֵרִבִּי יוֹחָנָן.
ז׳
מִי מַתִּיר אֶת הָרִאשׁוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִי שֶׁהוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ הוּא מַתִיר אֶת אֵילּוּ. כְּהָדָא רֵישׁ גָּלוּתָא שָׁלַח שָׁאַל לְרַב חִסְדַּאי. מָהוּ הָדֵין דִּכְתִיב כֹה אָמַר יי הָסִיר הַמִּצְנֶפֶת וְהָרִים הָעֲטָרָה. אָמַר לֵיהּ. הוּסְּרָה הַמִּצְנֶפֶת הוּרְמָה הָעֲטָרָה. שֶׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר. הוּא חֶסֶר וּמִילּוֹי חֶסֶר.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט׳ הלכה ט״ו, מתוך מסכת סוטה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
