תלמוד ירושלמי - מסכת סוטה · פרק ט׳ הלכה ט״ז
4 קטעים. טקסט התלמוד הירושלמי לפי מהדורת גוגנהיימר, בעברית מנוקדת.
סוטה · פרק ט׳ הלכה ט״ז
א׳
משנה: מִשֶּׁמֵּת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּיי בָּטַל זִיו הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל הַזָּקֵן בָּטַל כְּבוֹד הַתּוֹרָה וּמֵתָה טַהֲרָה וּפְרִישׁוּת. מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן פִּיָּאבִּי בָּטַל זִיו הַכְּהוּנָּה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי בָּטְלָה עֲנָוָה וְיִרְאַת חֵטְא. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי מֵאִיר בָּטְלוּ מוֹשְׁלֵי מְשָׁלִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה בָּטְלוּ הַדַּרְשָׁנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי בָּטְלוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא בָּטְלוּ הַתַּלְמִידִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּסְקָה טוֹבָה מִן הָעוֹלָם. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ צָרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא וְרִבִּי יוֹסֵי קִיטְוֹנְתָא פָּסְקָה הַחֲסִידוּת וְלָמָּא נִקְרָא שְׁמוֹ יוֹסֵי בֶן קִיטְוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּחֲסִידִים. רִבִּי פִינְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בּוֹשׁוּ חֲבֵרִים וּבְנֵי חוֹרִין וְחָפוּ רֹאשָׁם וְנִדַּלְדְּלוּ אַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה וְגָבְרוּ בַּעֲלֵי זְרוֹעַ וּבַעֲלֵי לָשׁוֹן וְאֵין דּוֹרֵשׁ וְאֵין מְבַקֵּשׁ וְאֵין שׁוֹאֵל. עַל מִי לָנוּ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שְׁרוֹ חֲכִימַיָּא לְמֶהְוֵי כְסָפְרַיָּא וְסָפְרַיָּא כְּחַזָּנָא וְחַזָּנָא כְּעַמָּא דְאַרְעָא וְעַמָּא דְאַרְעָא אָזְלָה וְדִּלְדְּלָה וְאֵין שׁוֹאֵל וְאֵין מְבַקֵּשׁ. עַל מִי יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. בְּעִקְבוֹת מְשִׁיחָא חוּצְפָּא יִסְגֵּא וְיוֹקֶר יַאֲמִיר הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָיהּ וְהַיַּיִן בְּיוֹקֶר וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת וְאֵין תּוֹכַחַת בֵּית וַועַד יִהְיֶה לִזְנוּת וְהַגָּלִיל יֵחָרֵב וְהַגַּבְלָן יִישׁוֹם וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ וְהָאֱמֵת תְּהֵא נֶעֱדֶרֶת נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ זְקֵנִים יַעַמְדּוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים בֵּן מְנַוֵול אָב בַּת קָמָה בְאִמָּהּ כַּלָּה בַחֲמוֹתָהּ אוֹיְבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכֶּלֶב הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵישׁ מֵאָבִיו. וְעַל מָה יֵשׁ לְהִשָּׁעֵן עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.
ב׳
הלכה: מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר נִגְנַז סֵפֶר הַחָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פָּסְקוּ עֵצוֹת טוֹבוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת מִיִּשְׂרָאֵל. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי עֲקִיבָה פָּסְקוּ מַעְיָינוֹת חָכְמָה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה פָּסַק הָעוֹשֶׁר מִן הַחֲכָמִים. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי פָּסְקָה הַבִּינָה. מִשֶּׁמֵּת בֶּן עַזַּאי פָּסְקוּ הַשַּׁקְדָּנִים. מִשֶּׁמֵּת בֶּן זוֹמָא פָּסְקוּ הַדַּרְשָׁנִין. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי חֲנִינָה בֶן דוֹסָא פָּסְקוּ אַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי יוֹסֵי חֲסִידָא וְרִבִּי יוֹסֵי קָטוֹנְתָא פָּסְקוּ אַנְשֵׁי חֲסִידוּת. וְלָמָּה נִקְרָא קָיטוֹנְתָא שֶׁהָיָה תַּמְצִיתָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים וְשֶׁלַּחֲסִידִים. מִשֶּׁמֵּת רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בָּא גוֹבַיי וְרַבּוּ הַצָּרוֹת. מִשֶּׁמֵּת רִבִּי הוּכְפְּלוּ הַצָּרוֹת.
ג׳
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְחִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה. רִבִּי לִיעֶזֶר תַּלְמִידֵיהּ מִי דְמִיךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. וְאִית דְּאָמְרִין. מָן דְּחָמָא רַבֵּיהּ חָמָא. חַד מִן אִילֵּין דְּבֵית פָּזִי הֲווֹן בָּעֵי מְחַתַּנְתֵּיהּ לִנִיסְיוּתָיה וְלָא הֲוָה מְקַבֵּל. אֲמַר. דְּלָא יְהַוּוֹן בָּהַתּוֹן. מִי דְמִךְ פְּקִיד וַאֲמַר. פַּנּוּ חָצֵר מִפְּנֵי הַטּוּמְאָה וְהַתְקִינוּ כִסֵּא לִיהוֹשָׁפָט מֶלֶךְ יְהוּדָה. אָמְרוּ. יָבוֹא זֶה שֶׁרָץ אַחַר הַכָּבוֹד אַחַר זֶה שֶׁבָּרַח מִן הַכָּבוֹד.
ד׳
רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. מַעֲשֶׂה שֶׁנִּכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִיַּית בֵּית גַּדְיָא בִירִיחוֹ. וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְהִלֵּל הַזָּקֵן אֶחָד מֵהֶן. וְנָתְנוּ עֵינֵיהֶן בִּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן. וְשׁוּב נִכְנְסוּ זְקֵינִים לַעֲלִיָּיה בְיַבְנֶה וְיָצָאת בַּת קוֹל וְאָמְרָה לָהֶן. יֵשׁ בֵּינֵיכֶם שְׁנַיִם רְאוּיִין לְרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וּשְׁמוּאֵל הַקָּטָן אֶחָד מֵהֶן. וְנָתְנוּ עֵינֵיהֶן בְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס. וְהָיוּ שְׂמֵיחִין שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּן לְדַעַת הַמָּקוֹם.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY. sefaria.org
על ההלכה הזו
תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט׳ הלכה ט״ז, מתוך מסכת סוטה. התלמוד הירושלמי הוא תלמוד ארץ ישראל - דיוני האמוראים על המשנה כפי שנערכו בישיבות הגליל, פרק אחר פרק והלכה אחר הלכה. הטקסט מוצג לפי מהדורת גוגנהיימר המנוקדת.
מקור: תלמוד ירושלמי, מהדורת גוגנהיימר, רישיון CC BY
