אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן חַגִּית התנשא בזקנת דוד לאמור ״אֲנִי אֶמְלֹךְ״, והכין לו רכב ופרשים, ונועץ ביואב ובאביתר הכהן (מלכים א א).
נתן הנביא ובת שבע פעלו אצל דוד, ודוד ציווה להמליך את שלמה. כששמע אדוניה, ״וַיֶּחֶרְדוּ... וַיָּקֻמוּ״, ואדוניה נמלט ואחז בקרנות המזבח (מלכים א א). שלמה חמל עליו בתנאי שיהיה לבן חיל.
לאחר מכן ביקש אדוניה את אבישג השונמית, ושלמה ראה בכך תביעה למלוכה, ״וַיִּשְׁלַח... בְּיַד בְּנָיָהוּ... וַיָּמֹת״ (מלכים א ב). בתנ״ך הוא סמל התביעה למלוכה שנדחתה.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של אֲדֹנִיָּהוּ בֶּן דָּוִד בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.