מִרְיָם, אחותם של משה ואהרן, מוזכרת לראשונה כנערה השומרת על תיבת משה ביאור, ומציעה לבת פרעה מינקת מן העבריות - היא אמו של משה (שמות ב).
לאחר קריעת ים סוף נקראת מרים ״הַנְּבִיאָה״, והיא מוליכה את הנשים בתוף ובמחול בשירת הים, ״שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה״ (שמות טו).
במדבר דיברה מרים עם אהרן אודות משה, ונענשה בצרעת; משה התפלל עליה, ״אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ״, והעם המתין לה שבעה ימים (במדבר יב). מרים מתה בקדש במדבר צין (במדבר כ). בתנ״ך היא אחת ממנהיגי הדור, ולפי חז״ל בזכותה היתה הבאר מלווה את ישראל במדבר.
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של מִרְיָם הַנְּבִיאָה בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.