מֹשֶׁה, בן עמרם ויוכבד משבט לוי, הוא מנהיג ישראל ביציאת מצרים ומקבל התורה. הוא נולד בעת גזרת פרעה, הושם בתיבה ביאור, ונמצא ונאסף בידי בת פרעה (שמות ב). כשגדל ברח למדין לאחר שהרג מצרי.
ה' נגלה אליו בסנה הבוער ושלחוֹ להוציא את ישראל ממצרים (שמות ג). לאחר עשר המכות יצאו ישראל, ומשה הוליכם בקריעת ים סוף. במעמד הר סיני קיבל את התורה, עלה ההרה לארבעים יום, וירד עם הלוחות (שמות יט-כ, לב).
ארבעים שנה הנהיג משה את העם במדבר, מסר את המצוות, ובנה את המשכן על פי הציווי. בשל חטא מי מריבה לא נכנס לארץ. לפני מותו בירך את השבטים (דברים לג), ומת בהר נבו, ״וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה״ (דברים לד).
הפסוקים במקרא
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את דמותו של מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בתנ״ך. התוכן מבוסס על הכתוב במקרא ועל המקורות המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי חז״ל״, ״המדרש מספר״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.