אל הר נבו, אל ראש הפסגה מול יריחו, עלה משה בסוף ימיו. ה' הראה לו את כל הארץ: ״וַיַּרְאֵהוּ ה' אֶת כָּל הָאָרֶץ... עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן״, ואמר לו ״הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ, וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר״.
שם מת משה, ״וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב... וְלֹא יָדַע אִישׁ אֶת קְבֻרָתוֹ״. הר נבו הוא מקום פרידתו של משה מן העם ומן הארץ שאליה לא נכנס.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את הר נבו בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.