מצרים היא ארץ מרכזית בתנ״ך. אליה ירד אברם בימי רעב, ואליה נמכר יוסף ועלה למשנה למלך. יעקב וכל ביתו ירדו למצרים ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ״ וישבו בארץ גושן, ושם היו לעם.
לאחר מות יוסף שיעבד פרעה את ישראל בעבודת פרך, עד שהוציאם ה' ״בְּיָד חֲזָקָה״ בעשר המכות וביציאת מצרים. מצרים היא ״בֵּית עֲבָדִים״ שממנו נגאל ישראל, וזיכרון היציאה ממנה הוא יסוד האמונה בתנ״ך.
הפסוקים במקרא
דמויות קשורות
סיפורים קשורים
תוכן מקורי מבוסס-מקורות
דף זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את מצרים בתנ״ך. התיאור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המסורת״, ״לפי חז״ל״), וזיהוי גאוגרפי שאינו ודאי מסומן כמשוער - ואינם מוצגים כעובדה מקראית.