פָּטִילְיָה, טְמֵאָה. וַחֲסִינָה, טְהוֹרָה. סִגְנִיּוֹת שֶׁל עָלִין, טְהוֹרוֹת. שֶׁל נְצָרִין, טְמֵאוֹת. חוֹתָל שֶׁהוּא נוֹתֵן לְתוֹכוֹ וְנוֹטֵל מִתּוֹכוֹ, טָמֵא. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל עַד שֶׁיִּקְרָעֶנּוּ אוֹ עַד שֶׁיַּתִּירֶנּוּ, טָהוֹר:

וקוד הבבלי. כמין קערה של עץ. ולשון חכמים הוא. במקדה בזויה, פירוש קערה בזויה. וכל הכלים הללו, אע״פ שנחלקו, נשאר לכל חלק מהם צורת כלי. ואין הלכה כר׳ יהודה:

פטילייה. דומה לקופה מערבה גובהה קרוב לאמה ולה פה קטן ישימו בו התאנים היבשים כאשר ירצו להצניעם או להעתיקם ושמו מפורסם אצלנו: וחסינה. היא קופה גדולה דומה לבית יעשה מערבה ברוב ימלאו אותה מחטה כאשר ירצו לאצור אותה תרגום נהרסו ממגורות איפחתו חוסנייא (יואל א׳:י״ז). ונהגו לקבץ הפירות הלחים כתאנים וענבים שיחפו אותן בדמיון אריגה מעלי ערבה או קנים וזה הארג יקרא סגנין באורו גדר מלשון (שיר השירים ז׳:ג׳) סוגה בשושנים: וחותל. כלי משעם או מגומא ישימו בו הפירות הלחים בעת המכירה כדי שלא ימשמשו ביד כמו אלו אשר ימכרו בו הפירות הלחים במצרים אשר יקראו אותו אל דובלה והוא מלשון (יחזקאל ט״ז:ד׳) והחתל לא חתלת:

וחסינה. פי' הר"ב כמין קופה. תרגום ונהרסו ממגורות [יואל א] אתפגרו חוסניא הר"ש. והרמב"ם הביא גם הוא זה התרגום ומפרש חסינה קופה גדולה דומה לבית ויעשה מערבה ברוב ימלאו אותה מחטה כאשר ירצו [לאצור] אותה. ע"כ. וזה יותר נכון לענין המקרא דמיירי באוצרות תבואה כדמסיים כי הוביש דגן.

טהורה. שאין תורת כלי עליה. הרמב"ם פ"ה מה"כ. והראב"ד כתב מפני שאינה עשוי לטלטל כלל:

חותל. פירש הר"ב כלי שעושים מחריות כו'. והוא מלשון והחתל לא חותלת [יחזקאל. הרמב"ם: