נחמיה בונה את חומת ירושלים

נחמיה עולה מפרס ומשקם את חומות ירושלים למרות המתנגדים.

נְחֶמְיָה בן חכליה היה משקה המלך בשושן הבירה. כששמע כי החומה בירושלים מפורצת ושעריה שרופים באש, ״יָשַׁבְתִּי וָאֶבְכֶּה וָאֶתְאַבְּלָה יָמִים״, וצם והתפלל. הוא ביקש מהמלך ארתחשסתא לשלחו אל יהודה לבנות את העיר, והמלך נענה ונתן לו איגרות ומשמר.

נחמיה בא לירושלים, וסייר בלילה סביב החומה ההרוסה. אחר כך אמר אל העם ״לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת חוֹמַת יְרוּשָׁלִַם וְלֹא נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּה״, וסיפר על יד אלוהיו הטובה עליו. העם החל לבנות, איש כנגד ביתו, כל משפחה בחלקה.

סנבלט, טוביה וגשם לעגו לבונים ואף זממו להילחם. נחמיה התפלל והעמיד משמר יומם ולילה, ״וְהַבּוֹנִים... בְּאַחַת יָדוֹ עֹשֶׂה בַמְּלָאכָה וְאַחַת מַחֲזֶקֶת הַשָּׁלַח״. למרות האיומים, ״וַתִּשְׁלַם הַחוֹמָה... בַּחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם יוֹם״, וכל האויבים סביב יראו. בניין החומה חיזק את ירושלים ואת הקהילה השבה מן הגולה.

דמויות בסיפור
משמעות ומסר

סיפור נחמיה מלמד על מנהיגות מעשית: תפילה יחד עם עבודה, ונחישות מול לעג ואיום. שילוב הבנייה עם השמירה - ״ביד אחת עושה ובאחת מחזיק השלח״ - הפך לסמל.

תוכן מקורי מבוסס-מקורות

סיפור זה נכתב במקור על ידינו כדי להנגיש את נחמיה בונה את חומת ירושלים בתנ״ך. הסיפור מבוסס על הכתוב במקרא ועל הפסוקים המצוטטים, ונערך אנושית. פרטים מסורתיים או מדרשיים מצוינים במפורש (״לפי המדרש״, ״חז״ל מספרים״) ואינם מעורבים בפשט הכתוב.