ויצעק העם אל משה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ, וְהָלַךְ הַבֵּן אֵצֶל אוֹהֲבוֹ שֶׁל אָבִיו וְאָמַר לוֹ צֵא וּבַקֵּשׁ עָלַי מֵאַבָּא:
ותשקע האש. שָׁקְעָה בִּמְקוֹמָהּ, שֶׁאִלּוּ חָזְרָה לְאַחַת הָרוּחוֹת הָיְתָה מְקַפֶּלֶת וְהוֹלֶכֶת כָּל אוֹתוֹ הָרוּחַ (ספרי):
וּצְוַח עַמָא עַל משֶׁה וְצַלִי משֶׁה קֳדָם יְיָ וְאִשְׁתְּקַעַת אֶשָׁתָא
ויצעק העם אל משה. בפיוס:
ותשקע האש. כטעם ותכבה ואין לו אחר:
וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה. וְלֹא אֶל ה׳, כִּי חָשְׁבוּ מֵאַחַר שֶׁמֹּשֶׁה לֹא הִרְגִּישׁ עֲדַיִן בְּחֶטְאָם יַחְשֹׁב שֶׁמִּקְרֶה הוּא לָהֶם וְיִתְפַּלֵּל בַּעֲדָם, וְכָךְ עָשָׂה מֹשֶׁה בְּחָשְׁבוֹ שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם, כִּי יֵשׁ מְקוֹמוֹת בָּאָרֶץ אֲשֶׁר שָׁם רוּחַ גָּדוֹל נִסְתָּר הַמְסַבֵּב רְעִישַׁת הָאָרֶץ, וְיֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁבָּהֶם אֵשׁ נִסְתָּר. עַל כֵּן קָרָא מֹשֶׁה שֵׁם הַמָּקוֹם תַּבְעֵרָה, כִּי חָשַׁב שֶׁהַמָּקוֹם גָּרַם לָהֶם וְלֹא חֶטְאָם.
