וְהָעֲמָלֵקִ֥י וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י יוֹשֵׁ֣ב בָּעֵ֑מֶק מָחָ֗ר פְּנ֨וּ וּסְע֥וּ לָכֶ֛ם הַמִּדְבָּ֖ר דֶּ֥רֶךְ יַם־סֽוּף׃ {פ}

והעמלקי וגו'. אִם תֵּלְכוּ שָׁם יַהַרְגוּ אֶתְכֶם, מֵאַחַר שֶׁאֵינִי עִמָּכֶם:

מחר פנו. לַאֲחוֹרֵיכֶם, וסעו לכם וגו':

וַעֲמַלְקָאָה וּכְנַעֲנָאָה יָתֵב בְּמֵישְׁרָא מְחַר אִתְפְּנוּ וְטוּלוּ לְכוֹן לְמַדְבְּרָא אוֹרַח יַמָא דְסוּף

והעמלקי והכנעני. הוא האמורי כי כל אמורי הוא כנעני ולא חשש הכתוב להפרישו בעבור העמלקי שהוא מבני שם וכנען שהוא אבי האמורי מבני חם וכן וירד העמלקי והכנעני והעד ויצא האמורי ולא הזכיר העמלקי כי האמורי הוא העיקר:

יושב בעמק. לארוב לכם ויש אומר אף על פי שהעמלקי והכנעני יושבים בעמק פנו דרך ים סוף ולא תפחדו והנה ישראל לא עשו תשובה על כן דבר השם:

והעמלקי במדה שהפחידום המרגלים בעמלק בה הפחידם הקב״‎ה.

והכנעני הוא אמורי הוא כנעני.

יושב בעמק ולקמן כתיב וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא אלא י״‎ל רובם היו יושבים בעמק ומעוטם בהר ואותו מיעוט נלחם בהם וראיה לדבר מדכתיב היושב בהר ההוא מכלל שיש מהם יושבים במקום אחר, או שמא בעמק היו יושבים וכששמעו שבני ישראל באים לקראתם עלו בהר וארבו להם שם, ומצינו לשון ישיבה גבי מארב כדכתיב יושב במארב חצרים.

מחר פנו וסעו לכם מחר זה לאחר זמן הוא שהרי ישבו להם בקדש ימים רבים קודם שהתחילו לסבוב את הר שעיר והיא דוגמא כי ישאלך בנך מחר.

המדבר דרך ים סוף לסבוב את הר שעיר כמו שמצינו בפרשת דברים כדי להשלים גזרת ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה.

וְהָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הוֹדָעָה זוֹ כָּאן, גַּם תּוֹסֶפֶת וָא״ו, לְצַד שֶׁהֶחְלִיט ה׳ שֶׁכָּל הַדּוֹר לֹא יָבוֹאוּ לָאָרֶץ וְיָמוּתוּ בַּמִּדְבָּר, וְהוּא אָמַר שֶׁלֹּא יְמִיתֵם כְּאִישׁ אֶחָד, וְלָזֶה צְרִיכִין לְהִתְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר זְמַן אָרוֹךְ כְּמוֹ שֶׁכֵּן גִּלָּה הַדְּבָרִים בְּסָמוּךְ, וְיֵשׁ צַד לוֹמַר שֶׁיֵּשְׁבוּ שָׁם כָּל הַזְּמַן הַהוּא, לָזֶה אָמַר וְהָעֲמָלֵקִי וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִין לְהִתְעַכֵּב בַּמָּקוֹם זֶה שֶׁאַתֶּם עֲלוּלִים לִפּוֹל לִפְנֵיהֶם, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (תנחומא, ויגש א) הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה, לָזֶה מָחָר פְּנוּ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיָּשְׁבוּ אַחַר כָּךְ שָׁם יָמִים רַבִּים דִּכְתִיב (דברים א:מו) ״וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים״, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סדר עולם) תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה הָיָה בַּחֲזָרָה, שֶׁאָז כְּבָר נִתְצַמְצֵם וְהוּקְטַן הֶעָוֹן אֲשֶׁר לֹא כֵן קוֹדֶם. וּבָזֶה מָצָאנוּ טַעַם לָמָּה לֹא נִתְעַכְּבוּ אָז שָׁם מַה שֶׁנִּתְעַכְּבוּ אַחַר כָּךְ. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהָעֲמָלֵקִי בְּתוֹסֶפֶת וָא״ו לִקְשׁוֹר הַדְּבָרִים עִם תְּחִלַּת הַדִּבּוּר שֶׁל ״אִם יִרְאוּ״ וְגוֹ׳, שֶׁמּוֹסִיף עוֹד גְּזֵרַת הַמַּסָּעוֹת כְּאָמְרוֹ ״מָחָר פְּנוּ״, שֶׁהַוָּא״ו נִמְשֶׁכֶת עִם מַאֲמַר ״מָחָר פְּנוּ״.