כׇּל־הָאֶזְרָ֥ח יַעֲשֶׂה־כָּ֖כָה אֶת־אֵ֑לֶּה לְהַקְרִ֛יב אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיחֹ֖חַ לַֽיהֹוָֽה׃

התורה קובעת: כל האזרח יעשה ככה את אלה, להקריב אישה ריח ניחוח לה׳. חזקוני מבאר ש״כל האזרח יעשה ככה״ נאמר לפי שהכתוב אומר במקום אחר ״ומעוך וכתות״ שאין מקבלים בעלי מום, אבל מקבלים מהם תמימים; ומוסיף שהכתוב בא ללמד שישראל מביא נסכים ואין הכנעני מביא נסכים. כך הפסוק קובע שכל אזרח מישראל חייב לקיים את דיני הנסכים והמנחות בהקריבו קרבן. ההדגשה ״כל האזרח״ מכינה את ההשוואה לגר הבא בפסוק הבא, ומלמדת שחובת הנסכים חלה על כל בני ישראל באופן שווה, כחלק בלתי נפרד מעבודת הקרבנות המעלה ריח ניחוח לה׳.