בְּמִדְבַּר י״ז · כ״ח

כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל־מִשְׁכַּ֥ן יְהֹוָ֖ה יָמ֑וּת הַאִ֥ם תַּ֖מְנוּ לִגְוֺֽעַ׃ {ס}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

כל הקרב הקרב אל משכן ה׳ ימות, האם תמנו לגווע. רש״י מבאר שטענת העם - אין אנו יכולים להיזהר בכך, שכולנו רשאים להיכנס לחצר אוהל מועד, ומי שיקרב יותר מחברו וייכנס לתוך האוהל ימות, ו״האם תמנו לגווע״ פירושו שמא הופקרנו למיתה. אור החיים מעיר שנתעוררו עתה ולא קודם. העם מביע חשש שאין להם דרך להיזהר מן הקרבה המסוכנת אל המשכן; זעקתם מבטאת את הצורך בגבולות ברורים, ומובילה אל הסדרת עבודת הכהנים והלויים ושמירת המקדש בפרשה הבאה.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

כל הקרב הקרב וגו'. אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִהְיוֹת זְהִירִין בְּכָךְ, כֻּלָּנוּ רַשָּׁאִין לְהִכָּנֵס לַחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד, וְאֶחָד שֶׁיַּקְרִיב עַצְמוֹ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ אֹהֶל מוֹעֵד יָמוּת:

האם תמנו לגוע. שֶׁמָּא הֻפְקַרְנוּ לְמִיתָה?:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

כֹּל דְקָרֵב מִקְרַב לְמַשְׁכְּנָא דַיְיָ מָאִית הָא אַנַחְנָא סַיְפִין לִמְמָת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

כָּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב וְגוֹ׳. נִתְעוֹרְרוּ עַתָּה וְלֹא קוֹדֶם, הֲגַם שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר לָהֶם דָּבָר זֶה, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם (שיר השירים רבה א:ב:ג) מַאן דְּנָכִית לֵיהּ חִוְיָא מֵחֶבְלָא וְכוּ׳:

מקור: ספריא · נחלת הכלל