וַיְדַבֵּ֣ר יְהֹוָ֔ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃

פסוק זה פותח את פרשת פרה אדומה בהצגה הרגילה: ה׳ מדבר אל משה ואל אהרן ומצווה עליהם. לפי הפשט זהו משפט פתיחה המכין את הקורא לקראת מצוות הטהרה שיבואו מיד אחריו. הזכרת אהרן לצד משה מלמדת שהמצווה נוגעת במיוחד לכהנים, שהרי דיני פרה אדומה והטהרה מטומאת מת מסורים לכהונה. אונקלוס מתרגם את הדברים כפשוטם, ״ומליל ה׳ עם משה ועם אהרן למימר״, בלא תוספת פרשנית. הפסוק משמש אפוא כמעבר אל אחת הפרשיות המורכבות שבתורה.