וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו. אָמַר ״אֶת אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״ שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהֵם שְׁתֵּי הַפְשָׁטוֹת, הֲגַם שֶׁאֵין זֶה צַחוּת לָשׁוֹן, עִם כָּל זֶה אֶפְשָׁר שֶׁנִּתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ שֶׁהַבְּגָדִים שֶׁיַּפְשִׁיט יִהְיוּ בִּגְדֵי כְּהוּנָּה לֹא בִּגְדֵי עַצְמוֹ, לָזֶה אָמַר הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן לְגוּפֵהּ, וְחָזַר וְהִתְנָה שֶׁהַהַפְשָׁטָה הוּא אֶת בְּגָדָיו הַמְּיֻחָדִים לוֹ לְאַהֲרֹן שֶׁהֵם בִּגְדֵי כְּהוּנָּה, וַעֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר וְהִלְבַּשְׁתָּם אֶת אֶלְעָזָר. וְזֶה לֹא הָיָה נִשְׁמָע אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן אֶת בְּגָדָיו״, שֶׁאָז אֵין כָּאן יִתּוּר לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא הַדְּבָרִים כִּפְשָׁטָן, וּכְאִלּוּ אָמַר ״וְהַפְשֵׁט אַהֲרֹן מִבְּגָדָיו״. וּמַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״, מַה שֶׁאֵין כֵּן אָמְרוֹ וְהַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן, מַאֲמַר אֶת אַהֲרֹן הוּא גְּזֵרַת ״וְהַפְשֵׁט״ וְנִשְׁאַר מַאֲמַר אֶת בְּגָדָיו מְיֻתָּר לִדְרָשָׁה.
עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר עַל זֶה הַדֶּרֶךְ ״הַפְשֵׁט אֶת אַהֲרֹן״, וְהַפְשָׁטָה זוֹ אֵינָהּ אֶלָּא מִבְּגָדָיו, וְהוּא אָמְרוֹ אֶת בְּגָדָיו, אֲבָל יֵשׁ לוֹ מַלְבּוּשׁ אַחֵר תֵּכֶף וּמִיָּד, וְהוּא מַאֲמָרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט שמעוני כאן) וְזֶה לְשׁוֹנָם: הָיָה אַהֲרֹן מִתְפַּשֵּׁט וּמִתְלַבֵּשׁ בְּעַנְנֵי כָבוֹד. וּמֵעַתָּה לֹא נִשְׁאַר אַהֲרֹן מֻפְשָׁט מֵהַמַּלְבּוּשׁ אֲפִלּוּ בְּעֵת שֶׁהָיָה מַפְשִׁיטוֹ מֹשֶׁה, לֹא הָיָה נִפְשָׁט אֶלָּא מִבְּגָדָיו וְהָיָה מַלְבִּישׁ הֶעָנָן כָּל חֵלֶק וְחֵלֶק הַנִּפְשָׁט מִמֶּנּוּ:
