הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה׃

הן עם כלביא יקום וגו'. כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית, הֵן מִתְגַּבְּרִין כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת - לִלְבֹּשׁ טַלִּית, לִקְרֹא אֶת שְׁמַע וּלְהָנִיחַ תְּפִלִּין:

לא ישכב. בַּלַּיְלָה עַל מִטָּתוֹ עַד שֶׁהוּא אוֹכֵל וּמְחַבֵּל כָּל מַזִּיק הַבָּא לְטָרְפוֹ, כֵּיצַד? קוֹרֵא אֶת שְׁמַע עַל מִטָּתוֹ וּמַפְקִיד רוּחוֹ בְּיַד הַמָּקוֹם, בָּא מַחֲנֶה וְגַיִס לְהַזִּיקָם, הַקָּבָּ"ה שׁוֹמְרָם וְנִלְחָם מִלְחֲמוֹתָם וּמַפִּילָם חֲלָלִים (שם); דָּ"אַ - הן עם כלביא יקום וגו', כְּתַרְגּוּמוֹ:

ודם חללים ישתה. נִתְנַבֵּא שֶׁאֵין מֹשֶׁה מֵת עַד שֶׁיַּפִּיל מַלְכֵי מִדְיָן חֲלָלִים וְיֵהָרֵג הוּא עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע י"ג) "וְאֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הַקּוֹסֵם הָרְגוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב אֶל חַלְלֵיהֶם" (עי' תנחומא):

הָא עַמָא כְּלֵיתָא שָׁרֵי וּכְאַרְיָא יִתְנַטֵל לָא יִשְׁרֵי בְאַרְעֵיהּ עַד דְיִקְטוֹל קְטוֹל וְנִכְסֵי עֲמְמַיָא יֵירָת

הן עם כלביא יקום. רמז כי ינצח מלכי כנען והקרוב אל הדעת הדבר הקרוב כמו מלחמת מדין שלא נשמע מלחמה כמוה שלא נפקד מזרע ישראל אחד ומתו חמשה מלכים ונפש אדם אשר לא ידעו משכב זכר היו שלשים ושתים אלף:

ודם חללים. המלקוח ואת כל חילם ועל דרך הדרש לא ישכב משה עד יאכל טרף כן כתוב אחר תאסף אל עמך:

וְנִתְנַבֵּא עֲלֵיהֶם כִּי כְּלָבִיא יָקוּם שֶׁהוּא הַגּוּר, וְאַחֲרֵי כֵן יִתְנַשֵּׂא כְּאַרְיֵה, וְלֹא יִשְׁכּוֹן בְּאַרְצוֹ עַד יֹאכַל טֶרֶף וְיִשְׁתֶּה דַּם מַלְכֵי כְּנַעַן, כְּדִבְרֵי אוּנְקְלוֹס (תרגום אונקלוס על במדבר כ״ג:כ״ד). וְהִנֵּה הוֹסִיף עַתָּה בַּנְּבוּאָה הַזֹּאת הַשֵּׁנִית לְהַגִּיד לְבָלָק כָּבְשָׁם הָאָרֶץ וְהָרְגָם מְלָכִים אַדִּירִים. וְהִנֵּה בָּלָק יוֹדֵעַ כִּי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ אֶת אַרְצוֹ, וּלְפִיכָךְ אַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיד לָהֶם עַתָּה שֶׁסּוֹפָם לְנַצֵּחַ מַלְכֵי כְּנַעַן, יִרְצֶה עוֹד שֶׁיְּקַלְּלֵם בְּנִצּוּחוֹ עַד שֶׁיּוּכַל הוּא לְהִתְגַּבֵּר עֲלֵיהֶם, אוּלַי יוּכַל לְהִלָּחֵם בּוֹ וּלְהַכּוֹת מֵהֶם. עַל כֵּן אָמַר עוֹד ״וְאֶקָּחֲךָ אֶל מָקוֹם אַחֵר אוּלַי יִישַׁר בְּעֵינֵי הָאֱלֹהִים וְקַבֹּתוֹ לִי מִשָּׁם״ (במדבר כ״ג:כ״ז). לֹא שֶׁיַּחְזִיר אָחוֹר בִּרְכָתוֹ, שֶׁכְּבָר הוֹדִיעוֹ ״לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב וּבֶן אָדָם וְיִתְנֶחָם״ (במדבר כ״ג:י״ט), אֲבָל חָשַׁב: הִנֵּה הֵם עֲתִידִים לִכְבֹּשׁ אֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהִיא נַחֲלָתָם וְלַהֲרֹג מַלְכֵיהֶם, אֲבָל אֶפְשָׁר שֶׁאֶתְגַּבֵּר אֲנִי עֲלֵיהֶם וְאַכֶּה בּוֹ כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ הָעֲמָלֵקִי וְהַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּהָר הַהוּא שֶׁהִכּוּם עַד הַחָרְמָה (במדבר י״ד:מ״ה). וְזֹאת כַּוָּנָתוֹ מִפַּחְדּוֹ מֵהֶם כַּאֲשֶׁר הִזְכִּיר לְזִקְנֵי מִדְיָן (במדבר כ״ב:ד׳), אוֹ הָיָה עִנְיָנוֹ שֶׁיּוּכַל לְהָשִׁיב אֵלָיו כָּל מַה שֶׁתָּפְסוּ מִיַּד סִיחוֹן מֵאֲשֶׁר לְמוֹאָב, כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ בְּדִבְרֵי יִפְתָּח, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּיו:

ודם חללים ישתה לעיל קאי וכארי יתנשא שאוכל טרף ושותה דם חללים.

הֶן עָם וְגוֹ׳. אָמְרוֹ הֶן, עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת קיט:) מַלְאָךְ רַע עוֹנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, שֶׁבִּלְעָם עַצְמוֹ אָמַר הֵן, כֵּן יִהְיֶה עָם זֶה כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי וְגוֹ׳. וְאָמְרוֹ כְּלָבִיא פֵּרוּשׁ, קִימָתוֹ רִאשׁוֹנָה אֵינוֹ כִּשְׁאָר הָעוֹלָם שֶׁבִּתְחִלָּה לִהְיוֹתוֹ חָסֵר הִתְלַמְּדוּת הַמִּלְחָמָה לֹא יַעֲשֶׂה גְּבוּרוֹת אֶלָּא כְּלָבִיא יָקוּם וְיַעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת, כְּמוֹ שֶׁכֵּן הָיָה, שֶׁהֲגַם שֶׁמֵּעוֹדוֹ הוּא שָׁבוּי בְּבֵית הַבּוֹר מְעֻנֶּה בְּסֵבֶל אֱנוֹשׁ, אַף עַל פִּי כֵן כְּצֵאתוֹ אֶת הָעִיר הִפְלִיא עֲשׂוֹת בְּסִיחוֹן וְעוֹג. אָמַר עוֹד וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שבת עז:) שְׁלֹשָׁה כָּל זְמַן שֶׁמַּזְקִינִין מוֹסִיפִין כֹּחַ: אֲרִי וְכוּ׳, וְהוּא אָמְרוֹ יִתְנַשָּׂא שֶׁהוּא מִתְנַשֵּׂא וְרָם בְּכֹחוֹ שֶׁהֲגַם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו כַּמָּה מִלְחָמוֹת לֹא מִפְּנֵי זֶה יִהְיוּ נֶחְלָשִׁים אֶלָּא הוֹלְכִים וּמִתְגַּבְּרִים.

עוֹד יִרְצֶה, שֶׁמִּלְּבַד כֹּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ בָּהֶם, עוֹד יִהְיֶה בְּעֵינֵי כָּל הָאֻמּוֹת בְּמַדְרֵגָה גְּדוֹלָה לְפַחֵד מֵהֶם, כְּאָמְרוֹ (יהושע ב,כד) ״וְגַם נָמוֹגוּ״ וְגוֹ׳, וְהוּא אָמְרוֹ כְּלָבִיא יָקוּם זֶה בְּעֵרֶךְ גְּבוּרָתוֹ, וּבְעֵרֶךְ מַה שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב בְּעֵינֵי הָעוֹלָם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא, פֵּרוּשׁ, יוֹתֵר מִמַּה שֶׁהוּא יִהְיוּ מְנוּשָּׂאִים בְּעֵינֵי הָעוֹלָם.

לֹא יִשְׁכַּב עַד וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵין הַלַּיְלָה מִפְלָט לָנוּס מִפָּנָיו, כִּי לַיְלָה לְפָנָיו כַּיּוֹם יָאִיר. וְצֵא וּלְמַד מִיהוֹשֻׁעַ (יהושע י:יב-יג) שֶׁאָמַר לַשֶּׁמֶשׁ שֶׁתַּעֲמֹד וְלֹא אָץ לָבוֹא וְכַדּוֹמֶה. וְהוּא אָמְרוֹ לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף, הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּזְמַן שְׁכִיבָה מִתְעַסֵּק הוּא בַּאֲכִילַת טֶרֶף.

וְאָמְרוֹ וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה, לְפִי שֶׁבְּטֶבַע אֱנוֹשִׁי כְּשֶׁיַּרְבֶּה לְהַפִּיל חֲלָלִים תִּיקַר בְּעֵינָיו נֶפֶשׁ הַנִּשְׁאָרִים, לָזֶה אָמַר אוֹי לָהֶם לָאוּמּוֹת, כִּי עַם אֵלֶּה הַדָּם בְּעֵינָיו כְּמַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשְׁתֶּה, וְאֵינוֹ נֶחְשָׁב בְּעֵינֵיהֶם הַדָּם בְּגֶדֶר הֲרִיגָה אֶלָּא בְּגֶדֶר שְׁתִיָּה.

וְדִקְדֵּק לוֹמַר יִשְׁתֶּה, לְפִי מַה שֶׁהִקְדַּמְנוּ כִּי עַל יְדֵי הֲרִיגַת הָאֻמּוֹת נִדְבָּקִים חֶלְקֵי הַקְּדֻשָּׁה בְּעַם ה׳, בְּסוֹד ״כִּי לַחְמֵנוּ הֵם״ (במדבר י״ד:ט׳), כְּמוֹ כֵן אָמַר כָּאן ״יִשְׁתֶּה״, וְהָבֵן. וְרַזַ״ל (חולין לה:) לָמְדוּ מִכָּאן לְדָם שֶׁחָשׁוּב מַשְׁקֶה.