בְּמִדְבַּר כ״ה · ט׳

וַיִּהְי֕וּ הַמֵּתִ֖ים בַּמַּגֵּפָ֑ה אַרְבָּעָ֥ה וְעֶשְׂרִ֖ים אָֽלֶף׃ {פ}

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק מסכם ומודיע על מספר המתים במגפה שפרצה בעקבות חטא בעל פעור: עשרים וארבעה אלף איש. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, שהיו המתים במגפה עשרים וארבעה אלף. מספר עצום זה ממחיש את חומרת החטא ואת גודל הפורענות שבאה על העם בשל ההידרדרות מזנות אל עבודה זרה. הפסוק בא מיד לאחר תיאור מעשה פינחס שעצר את המגפה, ובכך מדגיש שאלמלא פעולתו היה מספר ההרוגים גדל עוד. כך נחתמת פרשת החטא והעונש, לפני שהתורה עוברת לשבחו של פינחס ולשכר שקיבל על קנאותו.
מבוסס על פשט · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַהֲווֹ דְמִיתוּ בְּמוֹתָנָא עַשְׂרִין וְאַרְבְּעָה אַלְפִין

מקור: ספריא · נחלת הכלל