לְזֶ֕רַח מִשְׁפַּ֖חַת הַזַּרְחִ֑י לְשָׁא֕וּל מִשְׁפַּ֖חַת הַשָּׁאוּלִֽי׃

לזרח. הוּא צֹחַר, לְשׁוֹן צֹהַר, אֲבָל מִשְׁפַּחַת אֹהַד בָּטְלָה, וְכֵן חָמֵשׁ מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשָׂרָה בָנִים יָרַד לְמִצְרַיִם וְכָאן לֹא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה, וְכֵן אֶצְבּוֹן לְגָד, הֲרֵי שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת (תנחומא); וּמָצָאתִי בְתַלְמוּד יְרוּשַׁלְמִי שֶׁכְּשֶׁמֵּת אַהֲרֹן נִסְתַּלְּקוּ עַנְנֵי כָבוֹד, וּבָאוּ הַכְּנַעֲנִים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְנָתְנוּ לֵב לַחֲזֹר לְמִצְרַיִם, וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם שְׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת - מֵהֹר הָהָר לְמוֹסֵרָה - שֶׁנֶּאֱמַר "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן" (דברים י'), וַהֲלֹא בְהֹר הָהָר מֵת וּמִמּוֹסֵרָה עַד הֹר הָהָר שְׁמוֹנֶה מַסָּעוֹת יֵשׁ לְמַפְרֵעַ? אֶלָּא שֶׁחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם וְרָדְפוּ בְנֵי לֵוִי אַחֲרֵיהֶם לְהַחֲזִירָם וְהָרְגוּ מֵהֶם שֶׁבַע מִשְׁפָּחוֹת, וּמִבְּנֵי לֵוִי נָפְלוּ אַרְבַּע מִשְׁפָּחוֹת: מִשְׁפַּחַת שִׁמְעִי וְעֻזִּיאֵלִי, וּמִבְּנֵי יִצְהָר לֹא נִמְנוּ כָּאן אֶלָּא מִשְׁפַּחַת הַקָּרְחִי, וְהָרְבִיעִית לֹא יָדַעְתִּי מַה הִיא (תלמוד ירושלמי סוטה א'); וְרַבִּי תַּנְחוּמָא דָרַשׁ שֶׁמֵּתוּ בַּמַּגֵּפָה בִּדְבַר בִּלְעָם, אֲבָל לְפִי הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסַר מִשֵּׁבֶט שִׁמְעוֹן בְּמִנְיָן זֶה מִמִּנְיָן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּמִדְבַּר סִינַי, נִרְאֶה שֶׁכָּל כ"ד אֶלֶף נָפְלוּ מִשִּׁבְטוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן:

לְזֶרַח זַרְעִית זֶרַח לְשָׁאוּל זַרְעִית שָׁאוּל

לְזֶרַח הוּא צוֹחַר (בראשית מו י) לְשׁוֹן צֹהַר, אֲבָל מִשְׁפַּחַת אֹהַד בָּטְלָה. וְכֵן חָמֵשׁ מִשְׁפָּחוֹת מִשֵּׁבֶט בִּנְיָמִין, שֶׁהֲרֵי בַּעֲשָׂרָה בָּנִים יָרַד לְמִצְרַיִם (שם פסוק כא), וְכָאן לֹא מָנָה אֶלָּא חֲמִשָּׁה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר כ״ו:י״ג). וְעוֹד כָּתַב (רש״י על במדבר כ״ו:כ״ד): כָּל הַמִּשְׁפָּחוֹת נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהַנּוֹלָדִים מִשָּׁם וָאֵילָךְ לֹא נִקְרְאוּ מִשְׁפָּחוֹת, חוּץ מִמִּשְׁפְּחוֹת אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה שֶׁנּוֹלְדוּ כֻּלָּם בְּמִצְרַיִם, וְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן. וּמָצָאתִי בִּיסוֹדוֹ שֶׁל ר' מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁיָּרְדָה אִמָּן לְמִצְרַיִם כְּשֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן. וְאִם אַגָּדָה הִיא הֲרֵי טוֹב, וְאִם לָאו אֲנִי אוֹמֵר שֶׁהָיוּ לְבֶלַע בָּנִים הַרְבֵּה, וּמִשְּׁנַיִם הַלָּלוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן יָצְתָה מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִשְׁפָּחָה רַבָּה, וְנִקְרְאוּ תּוֹלְדוֹת שְׁאָר הַבָּנִים עַל שֵׁם בֶּלַע, וְתוֹלְדוֹת הַשְּׁנַיִם הַלָּלוּ נִקְרְאוּ עַל שְׁמָם. כָּל זֶה לָשׁוֹן הָרַב ז״ל. וַאֲנִי תָּמֵהַּ עָלָיו, שֶׁאֵין הַקֻּשְׁיָא בַּעֲבוּר שֶׁיִּמְנֶה הַכָּתוּב מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְעַצְמָהּ וּמִשְׁפַּחַת הָאַרְדִּי וּמִשְׁפַּחַת הַנַּעֲמִי בָּנָיו לְעַצְמָן, כִּי זֶה הָיָה מִפְּנֵי הֱיוֹתָן לְמִשְׁפָּחוֹת כְּדִבְרֵי הָרַב, וְכֵן יַעֲשֶׂה בִּבְנֵי יְהוּדָה וּבִבְנֵי מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם וְכֵן בִּבְנֵי אָשֵׁר. אֲבָל אִם נֹאמַר שֶׁנּוֹלְדוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן לְבֶלַע בֶּן בִּנְיָמִן אַחֲרֵי רִדְתּוֹ לְמִצְרַיִם, לֹא הָיוּ רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת כָּאן לְמִשְׁפָּחוֹת! וְאִם נַחְשֹׁב שֶׁנּוֹלְדוּ לוֹ קֹדֶם לָכֵן, יִהְיוּ יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, כִּי אָז הָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן עֲשָׂרָה וְאֵלֶּה בְּנֵי בֶלַע שְׁנַיִם! עַל כֵּן דָּרַשׁ רַבִּי מֹשֶׁה הַדַּרְשָׁן שֶׁהָיְתָה אִמָּם מְעֻבֶּרֶת מֵהֶן וְלֹא יִמְנֶה אוֹתָם שָׁם, וְכָאן יַחְשְׁבֵם לְנוֹלָדִים. וְאִם אַגָּדָה הִיא, נִסְבֹּל הַדֹּחַק לְקַבְּלָהּ, וְנִצְטָרֵךְ עוֹד לוֹמַר כִּי יוֹכֶבֶד נוֹלְדָה בֵּין הַחוֹמוֹת בְּיוֹם הִכָּנְסָם שָׁם, וּלְכָךְ יַזְכִּיר אוֹתָהּ בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְאֵלֶּה נוֹלְדוּ אַחֲרֵי חֳדָשִׁים. וְאִם אֵינָהּ קַבָּלַת רַבּוֹתֵינוּ, נִדְחֶה סְבָרָתוֹ זֹאת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם. אֲבָל נוּכַל לוֹמַר כִּי אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן מֵתוּ בְּלֹא בָּנִים, וּבֶלַע רָצָה לְהָקִים לְאֶחָיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל וְקָרָא שֵׁם בָּנָיו עַל שֵׁם אֶחָיו הַמֵּתִים. וְאוּלַי הָיָה יָבָם בִּנְשׁוֹתֵיהֶם, כִּי הוּא הַבְּכוֹר, וְהָיוּ אַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בֶלַע לְרָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהָקִים שֵׁם לְאַרְדְּ וְנַעֲמָן בְּנֵי בִנְיָמִן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי כִּי נַעֲמָן וְאַרְדְּ אֲשֶׁר יִמְנֶה בִּבְנֵי בִנְיָמִין שָׁם בְּפָרָשַׁת ״וְאֵלֶּה שְׁמוֹת״ (בראשית מו כא), הֵם בְּנֵי בְּנוֹ הַבְּכוֹר בֶּלַע כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ כָּאן, וְכֵן יִמְנֶה אוֹתָם בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (א ח א-ה). וּמִנְהַג הַכָּתוּב לַעֲשׂוֹת בְּנֵי הַבָּנִים כְּבָנִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר״ (בראשית כט ה), וְכָתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים ״בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם וְעוּץ וְחוּל וְגֶתֶר וָמֶשֶׁךְ״ (א א יז), וְהִנֵּה אֵלֶּה אַרְבָּעָה הָאַחֲרוֹנִים בְּנֵי בָנָיו! וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה כֵן בִּבְנֵי פֶרֶץ וּבִבְנֵי בְרִיעָה, אוּלַי נוֹלְדוּ עַל בִּרְכֵּי בִנְיָמִין וְיַחְשְׁבֵם לוֹ כְּדֶרֶךְ ״וְאֵלֶּה תּוֹלְדוֹת אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה״ (במדבר ג׳:א׳), אוֹ בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ בְּנֵי בִנְיָמִן רַבִּים שֶׁהָיוּ שְׁמֹנָה, טָפַל הַמִּעוּט לָרֹב. וְעַל דֶּרֶךְ הַסְּבָרָא יִתָּכֵן עוֹד שֶׁנֹּאמַר שֶׁלֹּא מָנָה הַכָּתוּב הַמִּשְׁפָּחוֹת לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם לְבַדָּם, כִּי גַּם הַנּוֹלָדִים בְּמִצְרַיִם מֵאוֹתוֹ יוֹם וְאֵילָךְ מָנָה לְמִשְׁפָּחוֹת, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה בְּאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה. וְאֵין טַעַם לַעֲשׂוֹת כֵּן בַּעֲבוּר הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִם, כִּי לְעֵת הַיְרִידָה רָאוּי שֶׁיִּמָּנוּ כֻּלָּם לְמִסְפָּר אֶחָד וְיַעֲשֶׂה מִשְׁפָּחוֹת מִשִּׁבְעִים נֶפֶשׁ, וְכֵן יִמְנֵם הַכָּתוּב בְּכָל מָקוֹם בְּיוֹרְדֵי מִצְרַיִם ״בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֶיךָ מִצְרָיְמָה״ (דברים י כב). וְכֵן בְּנֵי בֶלַע אַחֲרֵי כֵן נוֹלְדוּ. אֲבָל הָעִנְיָן כִּי הָיָה הַמִּנְהָג בְּיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לָהֶם רָאשֵׁי בָתֵּי אָבוֹת, יִתְיַחֲסוּ כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ לְעוֹלָם אֶל הָאִישׁ הַהוּא וְיִקָּרְאוּ עַל שְׁמוֹ לִכְבוֹדוֹ, כַּאֲשֶׁר יַעֲשׂוּ גַם הַיּוֹם כָּל הַיִּשְׁמְעֵאלִים וְכָל יִשְׂרָאֵל הַדָּרִים בְּאַרְצוֹתָם לְהִקָּרֵא כֻּלָּם לְמִשְׁפָּחוֹת, אִבְּן עֶזְרָא, אִבְּן שׁוּשָׁן. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית אֲבֹתָם״ (שמות ו יד), כִּי מֵעֵת אֲשֶׁר פָּרוּ וְרָבוּ בְּמִצְרַיִם הֶעֱמִידוּ לָהֶם רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת לְהִתְיַחֵס עֲלֵיהֶן. וְאוּלַי הִתְחִילוּ הָעִנְיָן הַזֶּה בְּמִצְרַיִם שֶׁלֹּא יִתְעָרְבוּ בַּגּוֹיִם וְיִהְיוּ נִכָּרִים וִידוּעִים לְשִׁבְטֵיהֶם, ״שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל״, וַתְּהִי לְחֹק בְּיִשְׂרָאֵל. וְהִנֵּה הָיוּ אֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים כָּאן בְּמִצְרַיִם, אִישׁ אִישׁ לְרֹאשׁ לְבֵית אֲבוֹתָיו תִּתְיַחֵס הַמִּשְׁפָּחָה אֵלָיו. וּלְכָךְ יִמְנֶה בְּבֵית מָכִיר מִשְׁפַּחַת הַמָּכִירִי וּמִשְׁפַּחַת הַגִּלְעָדִי בְּנוֹ וּמִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי וְהַחֶלְקִי בָּנָיו וַאֲחֵיהֶם, וְכֵן בִּבְנֵי יְהוּדָה וְאֶפְרַיִם, כִּי הַבָּנִים הָאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים גְּדוֹלִים וְנִכְבָּדִים וַיִּהְיוּ לְרֹאשׁ. לֹא הָיָה זֶה בַּעֲבוּר הוֹלִידָם מִשְׁפָּחָה רַבָּה כְּדִבְרֵי הָרַב, כִּי כֻלָּם הוֹלִידוּ מִשְׁפָּחוֹת רַבּוֹת כִּי פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד, אֲבָל הָיָה זֶה לְכָבוֹד שֶׁשָּׂמוּ עֲלֵיהֶם רֹאשׁ. וְרֹב הַמִּשְׁפָּחוֹת בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם הָיוּ מִתְיַחֲסוֹת אֶל הַיּוֹרְדִים לְמִצְרַיִם שֶׁהֵם לָהֶם הָאָבוֹת הַנִּכְבָּדִים, וְהַשְּׁאָר עָשׂוּ לָהֶם מִן הַנּוֹלָדִים שָׁם בְּקָרוֹב רָאשֵׁי אָבוֹת. וְלָכֵן יִהְיוּ לָהֶם רֹב הַנִּזְכָּרִים כָּאן יוֹרְדֵי מִצְרַיִם, וְהִנֵּה יִהְיֶה יִחוּס הַמִּשְׁפָּחוֹת הָאֵלֶּה לְיוֹרְדֵי מִצְרַיִם כִּי שָׁם תִּקְּנוּ אוֹתָם:

לזרח פרש״‎י אבל משפחת אהוד בטלה וכו׳‎ לפי הפשט לפי שלא העמיד משפחות לא הוזכר. ועוד פרש״‎י וכן אצבון לגד, חז״‎ק שהרי בסמוך פרש״‎י לאזני אומר אני שזו משפחת אצבון, וא״‎ת אם אזני הוא אצבון לא נדע איזו משפחה שביעית נפלה וי״‎ל שחסרה משפחת ישוה לאשר. ועוד פרש״‎י ומבני לוי נפלו ארבע משפחות משפחת שמעי עזיאלי ומבני יצהר לא נמנו כאן וכו'. כלומר גם משפחת היצהרי נפלה שהרי ממנה לא נמנה כאן אלא משפחת הקרחי ואין זה מנין הואיל ואינה אלא שליש המשפחה כדכתיב בפרשת וארא ובני יצהר קרח ונפג וזכרי, ועוד פרש״‎י והרביעית לא ידעתי מה היא כלומר לא ידעתי איזו משפחה רביעית מבני לוי שנפלה לפי שבפרשת במדבר מונה שמונה משפחות משפחת הלבני והשמעי והעמרמי והיצהרי החברוני והעזיאלי המחלי והמושי, וכאן בפרשת פנחס מונה חמש משפחות משפחת הלבני והחברוני המחלי והמושי והקרחי וקהת הוליד את עמרם היינו משפחת העמרמי, ומשפחת הקרחי אינה סכום משפחה כדאמרינן לעיל הרי שאין לך חסר כאן מבפרשת במדבר רק שלשה משפחות היינו מה שפרש״‎י והרביעית לא ידעתי מה היא, וא״‎ת מאחר שלא נמנו כאן אלא משפחת הקרחי נמצא שחסרו ד׳‎ משפחות משבט לוי נפג זכרי שמעי ועוזיאל אלא י״‎ל לא נמנו לראשי משפחות למטה מבני בנים רק במנשה ואפרים שנולדו על ברכי יוסף ועל זה נאמר ומולדתך אשר הולדת אחריהם מה שאפרים ומנשה הולידו כבר לך יהיו לקרותם בתי אבות כמו בני יהודה ואשר ולכך נקראו הם ראשי משפחה כמו שפרש״‎י גבי לישוב. ד״‎א הואיל ונפג וזכרי היו מאב אחד לא חשיב להו אלא משפחה אחת ועוד פירש״‎י נראה שכל עשרים וארבעה אלף נפלו משבטו של שמעון. ראיה לדבריו יש שבט חסר כאן ממה שהוא בפרשת במדבר והפחותים אינם פחותים החומש אבל שבט שמעון חסר כאן מן המנין שבפרשת במדבר שבעה ושלשים אלף ומאה ומכאן אתה למד אותם כ״‎ד אלפים שמתו במגפה היו משבטו.

לְשָׁאוּל מִשְׁפַּחַת וְגוֹ׳. רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא,ג) אָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ: זִמְרִי וְגוֹ׳ שָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית וְגוֹ׳, וְקָשֶׁה לְדִבְרֵי הַמִּדְרָשׁ שֶׁשָּׁאוּל הָאָמוּר כָּאן הוּא זִמְרִי, לָמָּה מְיַחֵס ה׳ שְׁמוֹ עַל מִשְׁפַּחְתּוֹ הַמִּתְכַּנֵּית עָלָיו, וַהֲלֹא אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לח.) בַּפָּסוּק ״וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב״ דְּלָא מַסְּקִינָן בִּשְׁמַיְיהוּ, עַד כָּאן, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְהַחְתִּימוֹ בִּשְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ. וּלְפִי אֶחָד מֵהַדְּרָכִים שֶׁפֵּרַשְׁנוּ בַּפָּסוּק (במדבר כה:יד) ״אֲשֶׁר הֻכָּה אֶת הַמִּדְיָנִית״ שֶׁלֹּא הֻכָּה אֶלָּא בִּהְיוֹתָהּ עִמָּהּ וְלֹא אַחַר כָּךְ, הוּא מַה שֶׁהִצְדִּיק ה׳ בְּמַאֲמָרוֹ כָּאן שֶׁהֶחְתִּים שְׁמוֹ עָלָיו. וְכֵן מַשְׁמַע גַּם כֵּן מִדִּבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (במדבר רבה כא:ג) שֶׁאָמְרוּ וְזֶה לְשׁוֹנָם: שָׁאוּל - שֶׁהִשְׁאִיל עַצְמוֹ לַעֲבֵרָה, וְיָדוּעַ הוּא דִּין הַשְׁאָלָה שֶׁחוֹזֶרֶת בְּעֵינָהּ.