וַיִּוָּלֵ֣ד לְאַהֲרֹ֔ן אֶת־נָדָ֖ב וְאֶת־אֲבִיה֑וּא אֶת־אֶלְעָזָ֖ר וְאֶת־אִיתָמָֽר׃

הכתוב מזכיר את בני אהרן: נדב ואביהוא, אלעזר ואיתמר. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, ואתיליד לאהרן ית נדב וית אביהוא ית אלעזר וית איתמר. הפסוק מונה את ארבעת בני אהרן, בתוך מניין שבט לוי ובהמשך להזכרת יוכבד ובניה. ארבעת הבנים הם ראשי המשפחות הכוהניות, אך שניים מהם, נדב ואביהוא, מתו בחטאם כפי שיוזכר בפסוק הבא. הזכרת בני אהרן חשובה במיוחד שכן מהם השתלשלה הכהונה לדורות. אלעזר ואיתמר, שנותרו בחיים, המשיכו את הכהונה, ובזמן המפקד כיהן אלעזר ככהן גדול לאחר מות אהרן. הפסוק מכין את הרקע להזכרת מות נדב ואביהוא, ומדגיש את ההמשכיות של בית הכהונה דרך שני הבנים שנותרו.