וַיָּ֥מׇת נָדָ֖ב וַאֲבִיה֑וּא בְּהַקְרִיבָ֥ם אֵשׁ־זָרָ֖ה לִפְנֵ֥י יְהֹוָֽה׃

הכתוב מזכיר שנדב ואביהוא מתו בהקריבם אש זרה לפני ה'. תרגום אונקלוס מתרגם את הכתוב כפשוטו, ומית נדב ואביהוא בקרובהון אשתא נוכריתא קדם ה'. הפסוק מזכיר בקצרה את מות שני בני אהרן הבכורים, נדב ואביהוא, שמתו כאשר הקריבו אש זרה שלא נצטוו עליה. אירוע זה, שסופר בהרחבה בספר ויקרא, מוזכר כאן בתוך מניין שבט לוי כדי להשלים את התמונה של בית אהרן ולהסביר מדוע רק אלעזר ואיתמר המשיכו את הכהונה. הזכרת החטא והעונש בתוך המניין מלמדת על חומרת ההקפדה בעבודת הקודש, ועל כך שאף בני הכהן הגדול נענשו על שסטו מן הציווי. הפסוק מבליט שהכהונה נמשכה דרך שני הבנים הנותרים בלבד.