וַיִּתֵּ֣ן מֹשֶׁ֗ה אֶת־מֶ֙כֶס֙ תְּרוּמַ֣ת יְהֹוָ֔ה לְאֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה יְהֹוָ֖ה אֶת־מֹשֶֽׁה׃

משה נתן את מכס תרומת ה׳ לאלעזר הכהן, כאשר ציווה ה׳ את משה. אונקלוס מתרגם שנתן משה את החלק המובדל לה׳ לאלעזר. הפסוק מסכם את הפרשת המכס מחלק הלוחמים: כל מה שהופרש - מן הצאן, הבקר, החמורים והנפשות - נמסר בפועל לאלעזר, בהתאם לציווי. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: קיום מדויק של הציווי על ידי מסירת המכס לכהן. הדגשת ״כאשר ציווה ה׳ את משה״ מלמדת על נאמנותו של משה בביצוע כל פרטי החלוקה, ומכינה את המעבר אל חישוב מחצית העדה ואל המכס הגדול יותר שיופרש ממנה עבור הלוויים.