וּמִֽמַּחֲצִ֖ית בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ חָצָ֣ה מֹשֶׁ֔ה מִן־הָאֲנָשִׁ֖ים הַצֹּבְאִֽים׃

הכתוב עובר לפרט את מחצית בני ישראל - חלק העדה - אשר חצה משה מן האנשים היוצאים לצבא. רש״י מבאר שמשה חצה את השלל לעדה, והוציא את חלקם מן החלק של האנשים הצובאים, כלומר הפריד בין מחצית הלוחמים למחצית הכלל. הפסוק פותח את החלק השני של החשבון, המקביל לחישוב שנעשה קודם למחצית הלוחמים. כאן יימנו בזה אחר זה מספרי הצאן, הבקר, החמורים והנפשות שנפלו בחלק העדה, ומהם יופרש המכס הגדול - אחד מחמישים - עבור הלוויים. עצם ההקבלה בין שני החישובים מדגישה את הסדר והדקדוק שבהם חולק כלל השלל.