וַתְּהִ֛י מֶחֱצַ֥ת הָעֵדָ֖ה מִן־הַצֹּ֑אן שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת אֶ֙לֶף֙ וּשְׁלֹשִׁ֣ים אֶ֔לֶף שִׁבְעַ֥ת אֲלָפִ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

מחצית העדה מן הצאן הייתה שלוש מאות שלושים ושבעה אלף וחמש מאות. רש״י מבאר בקצרה ״כך וכך״, כלומר הכתוב מפרט את המספר המדויק. מספר זה זהה למחצית הלוחמים, שכן חילקו את הצאן לשני חצאים שווים. הפסוק פותח את רשימת מספרי הבהמות שבחלק העדה, המקבילה לרשימה של הלוחמים. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום כמותי של מחצית הצאן שנפלה בחלק הכלל. מן המספר הזה יחושב בהמשך המכס ללוויים - אחד מחמישים - שהוא שיעור גדול פי עשרה מן המכס שהוטל על הלוחמים, לפי שהעדה לא סיכנה עצמה במלחמה.