וּבָקָ֕ר שִׁשָּׁ֥ה וּשְׁלֹשִׁ֖ים אָֽלֶף׃

מחצית העדה מן הבקר הייתה שישה ושלושים אלף. אונקלוס מתרגם את המספר. פסוק זה ממשיך את רשימת מספרי הבהמות שבחלק העדה, ומספרו זהה למחצית הבקר של הלוחמים, שכן החלוקה הייתה לשני חצאים שווים. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום מדויק של מחצית הבקר שנפלה בחלק הכלל, כחלק ממערכת החישוב המקבילה לזו של הלוחמים. מן המספר הזה יופרש בהמשך המכס ללוויים בשיעור אחד מחמישים. פירוט זה ממחיש את ההקפדה של התורה על סימטריה ודיוק בחלוקת השלל בין היוצאים לצבא לבין כלל העדה שנשארה במחנה.