וַחֲמֹרִ֕ים שְׁלֹשִׁ֥ים אֶ֖לֶף וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

מחצית העדה מן החמורים הייתה שלושים אלף וחמש מאות. אונקלוס מתרגם את המספר. פסוק זה ממשיך את רשימת מספרי הבהמות שבחלק העדה, ומספרו זהה למחצית החמורים של הלוחמים, כפי שמתחייב מן החלוקה לשני חצאים שווים. אין כאן ריבוי מפרשים, והפשט ברור: רישום מדויק של מחצית החמורים שנפלה בחלק הכלל. מן המספר הזה יופרש המכס ללוויים בשיעור אחד מחמישים. הרישום המפורט של כל סוג בהמה בנפרד, בחלק העדה כמו בחלק הלוחמים, מבטא את שאיפת התורה לדיוק מלא ולחלוקה הוגנת של כל פרט ופרט מן השלל הרב שנשבה ממדין.