וַיַּעֲבֹ֤ר אַבְרָם֙ בָּאָ֔רֶץ עַ֚ד מְק֣וֹם שְׁכֶ֔ם עַ֖ד אֵל֣וֹן מוֹרֶ֑ה וְהַֽכְּנַעֲנִ֖י אָ֥ז בָּאָֽרֶץ׃

ויעבר אברם בארץ. נִכְנַס לְתוֹכָהּ:

עד מקום שכם. לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב, כְּשֶׁיָּבֹאוּ לְהִלָּחֵם בִּשְׁכֶם:

אלון מורה. הוּא שְׁכֶם. הֶרְאָהוּ הַר גְּרִיזִים וְהַר עֵיבָל, שֶׁשָּׁם קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה:

והכנעני אז בארץ. הָיָה הוֹלֵךְ וְכוֹבֵשׁ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם, שֶׁבְּחֶלְקוֹ שֶׁל שֵׁם נָפְלָה כְּשֶׁחָלַק נֹחַ אֶת הָאָרֶץ לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם (ברא' י"ב), לְפִיכָךְ וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, עָתִיד אֲנִי לְהַחֲזִירָהּ לְבָנֶיךָ שֶׁהֵם מִזַּרְעוֹ שֶׁל שֵׁם:

וַעֲבַר אַבְרָם בְּאַרְעָא עַד אֲתַר שְׁכֶם עַד מֵישַׁר מוֹרֶה וּכְנַעֲנָאָה בְּכֵן בְּאַרְעָא

גם זה המקום שכם, משה קראו כן כי שכם לא היה בימי אברהם:

אלון. כמו אלה והם עצים, וי"א שדה, כמו איל פארן (בראשית יד ו):

מורה. י"א שהוא ממרא בעל ברית אברהם ויתכן שהוא אחר ויהי אלון מורה שם מקום:

והכנעני אז בארץ. יתכן שארץ כנען תפשה כנען מיד אחר ואם איננו כן יש לו סוד והמשכיל ידום:

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם אוֹמַר לְךָ כְּלָל תָּבִין אוֹתוֹ בְּכָל הַפָּרָשִׁיּוֹת הַבָּאוֹת בְּעִנְיַן אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהוּא עִנְיָן גָּדוֹל הִזְכִּירוּהוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה וְאָמְרוּ (תנחומא ט), כָּל מָה שֶׁאֵרַע לָאָבוֹת סִימָן לַבָּנִים. וְלָכֵן יַאֲרִיכוּ הַכְּתוּבִים בְּסִפּוּר הַמַּסָּעוֹת וַחֲפִירַת הַבְּאֵרוֹת וּשְׁאָר הַמִּקְרִים, וְיַחְשֹׁב הַחוֹשֵׁב בָּהֶם כְּאִלּוּ הֵם דְּבָרִים מְיֻתָּרִים אֵין בָּהֶם תּוֹעֶלֶת, וְכֻלָּם בָּאִים לְלַמֵּד עַל הֶעָתִיד, כִּי כַּאֲשֶׁר יָבוֹא הַמִּקְרֶה לְנָבִיא מִשְּׁלֹשֶׁת הָאָבוֹת יִתְבּוֹנֵן מִמֶּנּוּ הַדָּבָר הַנִּגְזָר לָבֹא לְזַרְעוֹ. וְדַע כִּי כָל גְּזֵרַת עִירִין כַּאֲשֶׁר תֵּצֵא מִכֹּחַ גְּזֵרָה אֶל פֹּעַל דִּמְיוֹן, תִּהְיֶה הַגְּזֵרָה מִתְקַיֶּמֶת עַל כָּל פָּנִים. וְלָכֵן יַעֲשׂוּ הַנְּבִיאִים מַעֲשֶׂה בַּנְּבוּאוֹת, כְּמַאֲמָר יִרְמְיָהוּ שֶׁצִּוָּה לְבָרוּךְ "וְהָיָה כְּכַלּוֹתְךָ לִקְרֹא אֶת דִּבְרֵי הַסֵּפֶר הַזֶּה תִּקְשֹׁר עָלָיו אֶבֶן וְהִשְׁלַכְתּוֹ אֶל תּוֹךְ פְּרָת וְאָמַרְתָּ כָּכָה תִּשְׁקַע בָּבֶל" וְגוֹ' (ירמיה נא סג סד), וְכֵן עִנְיַן אֱלִישָׁע בְּהַנִּיחוֹ זְרוֹעוֹ עַל הַקֶּשֶׁת (מלכים ב יג טז-יז) "וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע יְרֵה וַיּוֹר וַיֹּאמֶר חֵץ תְּשׁוּעָה לַה' וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם", וְנֶאֱמַר שָׁם (מלכים ב יג ט) "וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם". וּלְפִיכָךְ הֶחֱזִיק הקב"ה אֶת אַבְרָהָם בָּאָרֶץ וְעָשָׂה לוֹ דִּמְיוֹנוֹת בְּכָל הֶעָתִיד לְהֵעָשׂוֹת בְּזַרְעוֹ, וְהָבֵן זֶה. וַאֲנִי מַתְחִיל לְפָרֵשׁ הָעִנְיָנִים בִּפְרָט בַּפְּסוּקִים בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם:וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם הִיא עִיר שְׁכֶם, כִּי זֶה שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא, וּשְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר עַל שֵׁם עִירוֹ נִקְרָא. וְכָתַב רַשִׁ"י (רש"י על בראשית י"ב:ו') נִכְנַס לְתוֹכָהּ עַד מְקוֹם שְׁכֶם לְהִתְפַּלֵּל עַל בְּנֵי יַעֲקֹב כְּשֶׁיָּבֹאוּ מִן הַשָּׂדֶה עֲצֵבִים. וְנָכוֹן הוּא. וַאֲנִי מוֹסִיף כִּי הֶחֱזִיק אַבְרָהָם בַּמָּקוֹם הַהוּא תְּחִלָּה וְקֹדֶם שֶׁנָּתַן לוֹ אֶת הָאָרֶץ, נִרְמַז לוֹ מִזֶּה כִּי בָּנָיו יִכְבְּשׁוּ הַמָּקוֹם הַהוּא תְּחִלָּה קֹדֶם הֱיוֹתָם זוֹכִים בּוֹ, וְקֹדֶם הֱיוֹת עֲוֹן יוֹשֵׁב הָאָרֶץ שָׁלֵם לְהַגְלוֹתָם מִשָּׁם. וְלָכֵן אָמַר "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ". וְכַאֲשֶׁר נָתַן לוֹ הקב"ה הָאָרֶץ בְּמַאֲמָר, אָז נָסַע מִשָּׁם וְנָטַע אֹהֶל בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין הָעַי, כִּי הוּא הַמָּקוֹם אֲשֶׁר כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ בַּתְּחִלָּה. וְיִתָּכֵן שֶׁהִזְכִּיר הַכָּתוּב "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" לְהוֹרוֹת עַל עִנְיַן הַפָּרָשָׁה, לוֹמַר כִּי אַבְרָם בָּא בְּאֶרֶץ כְּנַעַן וְלֹא הֶרְאָהוּ הַשֵּׁם הָאָרֶץ אֲשֶׁר יְעָדוֹ, וְעָבַר עַד מְקוֹם שְׁכֶם, וְהַכְּנַעֲנִי הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר אָז בָּאָרֶץ, וְאַבְרָם יָרֵא מִמֶּנּוּ וְלָכֵן לֹא בָּנָה מִזְבֵּחַ לַה'. וּבְבוֹאוֹ בִּמְקוֹם שְׁכֶם בְּאֵלוֹן מוֹרֶה נִרְאָה אֵלָיו הַשֵּׁם וְנָתַן לוֹ הָאָרֶץ, וְסָרָה יִרְאָתוֹ, כִּי כְּבָר הֻבְטַח בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ, וְאָז בָּנָה מִזְבֵּחַ לַה' לְעָבְדוֹ בְּפַרְהֶסְיָא:וְאֵלוֹן מוֹרֶה זֶהוּ בִּמְקוֹם שְׁכֶם, וְנִקְרָא גַּם כֵּן "אֵלוֹנֵי מוֹרֶה" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים יא ל) "מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה", וְשָׁם הַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל בִּשְׁכֶם וְקָרוֹב לַיַּרְדֵּן שֶׁבָּאוּ שָׁם בִּתְחִלַּת בִּיאָתָם בָּאָרֶץ. אֲבָל "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא" הוּא מָקוֹם אֲשֶׁר הוּא בְּאֶרֶץ חֶבְרוֹן רָחוֹק מִן הַיַּרְדֵּן. וְדַע כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר הַכָּתוּב "אֵלוֹנֵי מַמְרֵא", שֵׁם "מַמְרֵא" הוּא עַל אִישׁ אֱמוֹרִי שֶׁהַמָּקוֹם הַהוּא שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית י"ד:י"ג) "וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר", וְכָל "אֵלוֹן מוֹרֶה" וְ"אֵלוֹנֵי מוֹרֶה" נִקְרָא הַמָּקוֹם הַהוּא עַל שֵׁם אִישׁ שֶׁשְּׁמוֹ "מוֹרֶה" אֲבָל זֶה כְּנַעֲנִי הוּא מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה. וּכְשֶׁיַּזְכִּיר הַכָּתוּב מַמְרֵא סְתָם הוּא שֵׁם הָעִיר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית ל"ה:כ"ז) "וַיָּבֹא יַעֲקֹב אֶל יִצְחָק אָבִיו מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע הִיא חֶבְרוֹן" "עַל פְּנֵי מַמְרֵא הִיא חֶבְרוֹן" (בראשית כ"ג:י"ט), כִּי הָאִישׁ אֲשֶׁר לוֹ אֵלוֹנֵי נִקְרָא עַל שֵׁם הָעִיר. וְכֵן שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר כְּשֵׁם הָעִיר שְׁכֶם. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה מ"ב:ח'), עַל דַּעְתֵּהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַתְרָא הוּא דִּשְׁמֵהּ מַמְרֵא, וְעַל דַּעְתֵּהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה גַּבְרָא הוּא דִּשְׁמֵהּ מַמְרֵא:

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ. לֹא הִתְעַכֵּב בְּמָקוֹם מִמֶּנָּה עַד שֶׁנִּרְאָה אֵלָיו הָאֵל יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר יְעָדוֹ בְּאָמְרוֹ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ:

עד מקום שכם. שהרי באותו הפרק לא היתה שם עיר בנויה רק המקום.

עד אלון מורה. פרש״‎י הראהו הר גריזים והר עיבל כדאמר בפ׳‎ ראה אצל אלוני מורה, ואלון מורה ואלוני ממרא חד הוא.

והכנעני אז בארץ. פרש״‎י שהיה הולך וכובש ארץ ישראל מזרעו של שם לפי שחם אביו גדול שנתים משם דודו. עוד פרש״‎י בחלקו של שם עצמו נפלה הארץ כשחלק נח. חז״‎ק שהרי בפרשת שלח ובפרשת עקב פרש״‎י שחם בנה חברון לבנו כנען א״‎כ משמע שארץ כנען נפלה לחלקו של חם, אלא יש לומר לשם שפירש רש״‎י כאן שהיה כובש את א״‎י מזרעו של שם שמא היינו במקצת הארץ ולא בכולה במצר צפוני מזרחי ועלה לחלקו של שם ובאותו חלק היתה ירושלים וארץ בני כנען היתה מתפשטת לצד מצרים אחיהם לדרומו של עולם ובה היתה חברון אבל לפי לשון התלמוד שבמסכת כתובות ניחא אפשר אדם בונה בית לבנו קטן ואח״‎כ לבנו גדול וכו'. דלא בחם מיירי כלל אלא בנח וכך פי׳‎ אפשר דנח בנה חברון לשם בנו הקטן והדר בנה צוען לחם בנו הגדול ממנו בתמיה, אלא מאי בודאי בנה צוען לחם בנו ברישא והדר בנה חברון לשם בנו הקטן ממנו דחם גדול היה משם שתי שנים כדאיתא בפרק בן סורר ומורה. והא דקחשיב שם ברישא דרך חשיבותא קא חשיב. והשתא ניחא שפיר דחברון לחלקו של שם נפלה.

והכנעני אז בארץ שהיה הולך וכובש את א״‎י מזרעו של שם בחזקה. והכנעני אז בארץ על שם העתיד נכתב כשהיו ישראל מוחזקים בקרקע לכך נופל בו לשון אז כלומר אז בימי אברהם היה הכנעני בארץ, וכן לפנינו והכנעני והפרזי אז יושב בארץ .

עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. הֶרְאָהוּ קַבָּלַת הַתּוֹרָה וְהַשְּׁבוּעָה שֶׁבְּהַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל. הֶרְאָה לוֹ קַבָּלַת הַתּוֹרָה לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת קַבָּלַת הַתּוֹרָה זָכָה לְיִעוּד ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״ (בראשית יב:ז), כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קה מד) ״וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם וַעֲמַל לְאֻמִּים יִירָשׁוּ בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקָּיו וְתוֹרֹתָיו יִנְצֹרוּ״. וּכְלַפֵּי שֶׁאָמַר לְמַעְלָה ״וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר״ (בראשית יב:ג), הוֹרָה שֶׁזֶּה יִהְיֶה עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי כָּל הַמְבָרְכִים וְהַמְקַלְלִים שֶׁבְּהַר גְּרִזִים וְהַר עֵיבָל יִהְיוּ בְּהַסְכָּמַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא יָאוֹר אֶת הַמְקַלְלִים הָהֵם, כִּי קִלְלָתָם הִיא לְשֵׁם הַתַּכְלִית וּבְרָכָה תֵּחָשֵׁב.

וַיַּעֲבֹר אַבְרָם וְגוֹ׳. מוֹדִיעַ הַכָּתוּב כִּי הָיָה אַבְרָהָם עוֹבֵר בָּאָרֶץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאֵין אוֹמֵר אֵלָיו דָּבָר מִבְּנֵי הָאָרֶץ. וַהֲגַם שֶׁבַּעֲלֵי הָאָרֶץ שֶׁהֵם כְּנַעַן הָיוּ אָז בָּאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַר אַבְרָהָם שָׁמָּה, לֹא פָּצָה פִּיו וְצִפְצֵף.

עוֹד יִרְמֹז כִּי אַבְרָהָם הָיָה עוֹבֵר וְלֹא הָיָה מַחְזִיק עַצְמוֹ בַּחֲשִׁיבוּת אֶלָּא עִבְרִי, עַל דֶּרֶךְ אָמְרוֹ (בראשית י״ד:י״ג) ״אַבְרָם הָעִבְרִי״. וְטַעַם אָמְרוֹ וְהַכְּנַעֲנִי וְגוֹ׳, וְלֹא הִסְפִּיק בְּמַה שֶׁאָמַר בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה ״אַרְצָה כְּנַעַן״, כָּאן הוֹדִיעַ זְמַן שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַכְּנַעֲנִי, וּמַה שֶׁקָּדַם וְאָמַר ״אַרְצָה כְּנַעַן״, אֵין רְאָיָה, כִּי קְרָאָהּ כֵן עַל שֵׁם הֶעָתִיד.

אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁרָמַז בְּשֵׁם כְּנַעַן עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ילקוט) בְּפָרָשַׁת שְׁלַח לְךָ וְגוֹ׳, ״אֶרֶץ כְּנַעַן״ - שֶׁרָמַז אֶל יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּאוּ מֵאַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה וְשָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה, הָרְמוּזִים בְּחֶשְׁבּוֹן תֵּבַת כְּנַעַן. לָזֶה הֻצְרַךְ לְהוֹדִיעַ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ.

עוֹד יִרְצֶה בְּהוֹדָעַת וְהַכְּנַעֲנִי לוֹמַר פֶּתַח הַזְּכִיָּה בָּאָרֶץ, כִּי הַכְּנַעֲנִי הָיָה אָז בָּאָרֶץ שֶׁהוּא עֶבֶד, דִּכְתִיב (בראשית ט:כה) ״עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו״, אֵין לוֹ קִנְיָן, וְכָל הַתּוֹפֵס בְּקִנְיָנָיו מִבְּנֵי שֵׁם אוֹ יֶפֶת יִזְכֶּה בָהֶם וּבְאַדְמָתָם. וּבָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְזִכָּה הַדָּבָר לְאַבְרָהָם. וְזוּלַת זֶה אִם לֹא הָיָה הַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ אֶלָּא מִבְּנֵי יֶפֶת, לֹא הָיָה מָקוֹם לְהוֹצִיאָם מִיָּדָם אַחַר שֶׁזָּכוּ בָהּ. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ (תורת כהנים פרשת קדושים) כִּי שֶׁל בְּנֵי שֵׁם הָיְתָה, וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי שֵׁם זָכָה קוֹדֵם בָּהּ. וּלְדַרְכָּם הוֹדִיעַ ה׳ כִּי לֹא זָכָה לֶהֱיוֹתוֹ כְּנַעֲנִי, יַד עֶבֶד כְּיַד רַבּוֹ.

עוֹד יִרְצֶה, לֶהֱיוֹת שֶׁרָצָה לוֹמַר ה׳ אֶל אַבְרָם ״לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ״, וְעַד עַתָּה יוֹדֵעַ הָיִיתִי כִּי הָאָרֶץ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה וְאַבְרָהָם מִבְּנֵי בָנָיו הוּא, וְאֵין יָדוּעַ כִּי שֶׁל כְּנַעַן הָיְתָה אָז, וְיֹאמַר הָאוֹמֵר מַה נוֹתֵן לוֹ ה׳ דָּבָר אֲשֶׁר שֶׁלּוֹ הוּא מֵאָז וּמִקֹּדֶם. וַהֲגַם שֶׁצִּיְּנָהּ מִקֹּדֶם לִכְנַעַן, כְּבָר פֵּרַשְׁתִּי שֶׁאֵין רְאָיָה מִזֶּה. אֲשֶׁר עַל כֵּן הוֹדִיעַ ה׳ וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ ה׳ לְהַבְטִיחוֹ שֶׁיִּתְּנֶנָּה לְזַרְעוֹ.