וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן. בַּיַּלְקוּט מַסִּיק שֶׁהָיָה לְמָקוֹם זֶה אַרְבַּע שֵׁמוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: אֶשְׁכּוֹל, מַמְרֵא, קִרְיַת אַרְבַּע, חֶבְרוֹן. וְאָמַרְתִּי לִתֵּן טוּב טַעַם וָדַעַת עַל אַרְבַּע שֵׁמוֹת אֵלּוּ, לְפִי שֶׁמָּקוֹם זֶה הוּקְצָה לִקְבָרוֹת, עַל כֵּן נִקְרָא בְּאַרְבַּע שֵׁמוֹת הַמּוֹרִים עַל אַרְבַּע דְּרָכִים שֶׁהַמִּיתָה מְצוּיָה בָּהֶם. כִּי יֵשׁ מִיתָה שֶׁהָאָדָם מֵת בְּחֶטְאוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כז, ג) ״כִּי בְחֶטְאוֹ מֵת״. וְיֵשׁ מִיתָה בַּעֲוֹן אֲחֵרִים, כְּמוֹ הַבָּנִים הַנִּתְפָּסִים בַּעֲוֹן אֲבִיהֶם, וְצַדִּיק הַנִּתְפָּס בַּעֲוֹן הַדּוֹר. וְיֵשׁ אֲשֶׁר בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן מִן הָעוֹלָם, מִצַּד הַמִּיתָה הַטִּבְעִית וּפֵרוּד אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, כִּי זֶה דָּבָר טִבְעִי שֶׁכָּל מוּרְכָּב סוֹפוֹ לְהִפָּרֵד. וְיֵשׁ מִיתַת נְשִׁיקָה, וְהוּא מִיתַת הַצַּדִּיקִים שֶׁמֵּתִים בִּנְשִׁיקָה, וְהוּא לְשׁוֹן חִבּוּר, וְעִנְיָנָהּ כַּאֲשֶׁר תַּעֲלֶה מַחֲשַׁבְתָּם וְנִשְׁמָתָם וְתִדְבַּק לְמַעְלָה בַּשֵּׂכֶל הַפּוֹעֵל, כֵּיוָן שֶׁעָלָה שׁוּב לֹא יֵרֵד, כִּי תִּשָּׁאֵר נִשְׁמָתוֹ מְחוּבֶּרֶת שָׁמָּה.
וּכְנֶגְדָּם בָּאוּ אַרְבַּע שֵׁמוֹת אֵלּוּ, הַהוֹלְכִים עַל מִינֵי מִיתָה אֵלּוּ: מַמְרֵא, כְּנֶגֶד הַמֵּת בְּחֶטְאוֹ, מִלְּשׁוֹן ״מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה׳״ וּמִלְּשׁוֹן ״זָקֵן מַמְרֵא״. אֶשְׁכּוֹל, כְּנֶגֶד הַמֵּת בַּעֲוֹן אֲחֵרִים הַנַּעֲשִׂין שַׁכּוּלִים מִמֶּנּוּ, כִּי הַקּוֹבֵר בָּנָיו קָרוּי שַׁכּוּל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כז מה) ״לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד״. כִּי זֶה הַחוֹטֵא וְרַב מְרִי נִשְׁאָר שַׁכּוּל וִיחִידִי מִן זֶה אֲשֶׁר הוּמַת בַּעֲוֹנוֹ, עַל כֵּן קָרְאוּ לַמָּקוֹם הַהוּא ״אֶשְׁכּוֹל״, עַל אוֹדוֹת הַשִּׁכּוּל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִן הָעוֹלָם בַּעֲוֹנוֹ שֶׁל זֶה. קִרְיַת אַרְבַּע, עַל שֵׁם הַמִּיתָה הַטִּבְעִית, פֵּרוּד אַרְבַּע יְסוֹדוֹת, כִּי הָאָדָם עִיר קְטַנָּה וְקִרְיַת אַרְבַּע. חֶבְרוֹן, עַל שֵׁם הַחִבּוּר וּמִיתַת נְשִׁיקָה. וּמִיתַת הַצַּדֶּקֶת שָׂרָה לֹא הָיְתָה מִצַּד שְׁנֵי מִינִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם צַד עָוֹן, אֶלָּא מִצַּד שְׁנֵי הַמִּינִים אֲשֶׁר בְּלִי עָוֹן יְרוּצוּן, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן״ - לֹא הִזְכִּיר כִּי אִם שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ, לְפִי שֶׁמִּיתָתָהּ הָיְתָה מִמִּינָם, דְּהַיְנוּ עַל יְדֵי פֵּרוּד אַרְבַּע יְסוֹדוֹת וּבִנְשִׁיקָה וְחִבּוּר כָּאָמוּר.
וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ. מִלַּת ״לְשָׂרָה״ הִכְנִיס בֵּין הַדְּבֵקִים, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לִסְפֹּד וְלִבְכּוֹת לְשָׂרָה״. גַּם כֻּלּוֹ מְיֻתָּר, כִּי הָיָה לוֹ לוֹמַר ״לְסָפְדָהּ וְלִבְכּוֹתָהּ״. גַּם בְּכָל מָקוֹם הַבְּכִי קוֹדֵם לְהֶסְפֵּד, וְכָאן מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שְׁלֹשָׁה לִבְכִי וְשִׁבְעָה לְהֶסְפֵּד (מוֹעֵד קָטָן כ״ז:). וְנִרְאֶה לְפִי שֶׁבְּכָל מֵת הָאֵבֶל הוֹלֵךְ וּמִתְמַעֵט, כִּי בִּרְבוֹת הַיָּמִים הַכֹּל נִשְׁכָּח. אָמְנָם צַדֶּקֶת זוֹ, בְּכָל יוֹם וָיוֹם הִרְגִּישׁוּ בְּיוֹתֵר בְּהֶעְדֵּר שֶׁלָּהּ, מִצַּד הֶעְדֵּר תּוֹרָתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ הַטּוֹבִים שֶׁנֶּאֶבְדוּ לְדוֹרָהּ. עַל כֵּן הִקְדִּים הַהֶסְפֵּד לִבְכִי. וְעוֹד אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (סנהדרין כ״ב.) ״כָּל מִי שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ רִאשׁוֹנָה כְּאִלּוּ חָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו״ כוּ׳. עַל כֵּן מִתְּחִלָּה בָּא לִסְפֹּד לְשָׂרָה בַּעֲבוּרָהּ, אֲבָל לֹא בָּכָה עָלֶיהָ, כִּי יָדַע שֶׁעָלְתָה לָהּ לַמָּרוֹם לְמָקוֹם יָקָר וְנִכְבָּד מֵאֲשֶׁר הָיְתָה בּוֹ בְּאֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה זוֹ (על פי ירמיהו ב׳ ל״א). וְאַחַר כָּךְ בָּכָה עַל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁנֶּחֱרַב בְּיָמָיו, כִּי גַּם מַלְאֲכֵי שָׁלוֹם מַר יִבְכָּיוּן עַל חָרְבָּנוֹ, וְכֵן דָּרְשׁוּ עָלָיו פָּסוּק ״וְדָמֹעַ תִּדְמַע עֵינִי״ וְגוֹ׳ (ירמיהו י״ג י״ז). וְעַל כֵּן הִפְסִיק בְּמִלַּת ״לְשָׂרָה״, לְפִי שֶׁהַבְּכִי הָיָה עַל שֶׁנִּדְמֶה לוֹ כְּאִלּוּ נֶחֱרַב הַמִּקְדָּשׁ בְּיָמָיו אֲשֶׁר הָיָה גָּבְהוֹ מֵאָה אַמָּה. עַל כֵּן בָּא הָרֶמֶז בְּכָ״ף קְטַנָּה, כִּי כָ״ף עוֹלֶה מֵאָה, וְרוֹצֶה לוֹמַר כְּאִלּוּ נִתְמַעֲטוּ אוֹתָן מֵאָה אַמָּה וְנַעֲשׂוּ קְטַנִּים. וְזֶה רֶמֶז יָקָר.
וּבַגְּמָרָא דְּסַנְהֶדְרִין (מו:) אִיבָּעֵי לְהוּ, הֶסְפֵּדָא יְקָרָא דְחַיֵּי אוֹ דְמוֹתָא, וּמַסְקָנָא שֶׁהַהֶסְפֵּדָא יְקָרָא דְּמוֹתָא. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לִסְפּוֹד לְשָׂרָה״, לְהוֹרוֹת שֶׁהַהֶסְפֵּד יְקָרָא דִידַהּ הוּא. דָּבָר אַחֵר: הִזְכִּיר ״לְשָׂרָה״ לוֹמַר לְךָ שֶׁעַל עַצְמוּתָהּ לֹא הִסְפִּיד, כִּי יָדַע שֶׁרַק הֶעֱרֵב שִׁמְשָׁהּ הָיָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל אוֹכֶלֶת הִיא בִּתְרוּמַת פְּרִי מַעֲשֶׂיהָ לְעוֹלָם הַבָּא, רַק עַל שְׁמָהּ הִסְפִּיד, כִּי הָיְתָה ״שָׂרָה״ עַל כָּל הָעוֹלָם בְּחָכְמָתָהּ, וְאוֹי לְדוֹרָהּ שֶׁאִבְּדוּ שְׂרָרָה זוֹ מִצַּד חָכְמָתָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ. אֲבָל לִבְכּוֹתָהּ בָּכָה בְּכִי קָטָן, מִצַּד שֶׁצַּדֶּקֶת הָיְתָה וְהָיְתָה מִסְתַּפֶּקֶת בִּמְלֹא כַף נַחַת קְטַנָּה. עַל כֵּן הֵם אוֹכְלִים בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹחֲלִין הָעוֹלָם הַבָּא, וּלְפִיכָךְ אֵינָן בִּכְלַל עוֹנֶשׁ כַּף הַקֶּלַע, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמואל א כה כט) ״וְהָיְתָה נֶפֶשׁ אֲדֹנִי צְרוּרָה בִּצְרוֹר הַחַיִּים וְגוֹ׳, וְאֵת נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ יְקַלְּעֶנָּה בְּתוֹךְ כַּף הַקָּלַע״, דְּהַיְינוּ בְּגֵיהִנָּם.
דָּבָר אַחֵר, שֶׁרָמַז בְּכָ״ף קְטַנָּה שֶׁמֵּתָה בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ, אֲשֶׁר גָּרַם מִיתָה לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם עַד קָצֵהוּ, וּבְחֵטְא הַנָּחָשׁ נִתְמַעֵט וְהֶעֱמִידוֹ עַל מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלט ה) ״וַתָּשֶׁת עָלַי כַּפֶּכָה״, כָּ״ף הַיְינוּ מֵאָה. וּלְפִי שֶׁנִּתְמַעֵט וְהָעֳמַד עַל מִסְפַּר כָּ״ף, מֵאָז נֶחֱלַש כֹּחוֹ וְנַעֲשָׂה מוּכָן לַמִּיתָה.
