בְּרֵאשִׁית כ״ד · י״ח

וַתֹּ֖אמֶר שְׁתֵ֣ה אֲדֹנִ֑י וַתְּמַהֵ֗ר וַתֹּ֧רֶד כַּדָּ֛הּ עַל־יָדָ֖הּ וַתַּשְׁקֵֽהוּ׃

במילים פשוטות

רבקה משיבה: שתה אדוני, וממהרת ומורידה את כדה על ידה ומשקה אותו. רש״י מבאר ש״ותורד כדה״ פירושו שהורידה אותו מעל שכמה. בעל אור החיים מסביר שכנגד שביקש גמיעה מועטת, אמרה לו רבקה ״שתה״ כרצונו, ולא נתנה לו לשתות בעצמו אלא טרחה במצווה להשקותו. עוד מבאר שמיהרה להוריד את הכד על ידה כדי שהעבד לא יטרח בנשיאת הכד. רבקה מגלה מיד את נדיבותה: היא לא רק נענית לבקשה המצומצמת אלא עושה יותר, טורחת בעצמה להשקות את האורח בזריזות ובכבוד, ובכך מתחילה לקיים את הסימן שהתפלל עליו העבד.
מבוסס על רש״י, אור החיים · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ותרד כדה. מֵעַל שִׁכְמָהּ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲמֶרֶת אֵשְׁתְּ רִבּוֹנִי וְאוֹחִיאַת וַאֲחֵיתַת קוּלְתַהּ עַל יְדַהּ וְאַשְׁקְתֵהּ

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וגו׳. פֵּירוּשׁ: כְּנֶגֶד שֶׁאָמַרְתָּ גְּמִיאָה מְעַט - שְׁתֵה כְּחֶפְצְךָ. וְלֹא שֶׁיִּשְׁתֶּה הוּא בְּיָדוֹ, אֶלָּא הִיא תִּטְרַח בַּמִּצְוָה לְהַשְׁקוֹת צָמֵא לַמַּיִם. ״וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ״ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִטְרַח הוּא בִּשְׂאֵת הַכַּד לִשְׁתּוֹת. וְאָמְרוֹ וַתַּשְׁקֵהוּ פֵּירוּשׁ: מִלְּבַד שֶׁלֹּא טָרַח לָשֵׂאת הַכַּד, עוֹד לָהּ שֶׁהָיְתָה טוֹרַחַת לְקָרֵב לְפִיו הַמַּיִם שֶׁלֹּא יִצְטָרֵךְ הוּא אֲפִלּוּ לְהַטּוֹת הַכְּלִי.

וְטַעַם שֶׁלֹּא אָמְרָה תֵּכֶף וּמִיָּד ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳ - לְתוֹסֶפֶת וַתְרָנוּת נִתְכַּוְּנָה הַצַּדֶּקֶת, שֶׁאִם הָיְתָה מַקְדֶּמֶת לוֹמַר ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳ קוֹדֶם שֶׁיִּשְׁתֶּה הוּא, יֵשׁ מָקוֹם לוֹ לְמַהֵר לְהָקֵל טָרְחָהּ כֵּיוָן שֶׁעוֹד לָהּ טִרְחַת הַגְּמַלִּים, מַה שֶׁאֵין כֵּן קוֹדֶם שֶׁתּוֹדִיעֵהוּ יַחְשׁוֹב כִּי הוּא זֶה כָּל הַטּוֹרַח וְיִשְׁתֶּה כְּחֶפְצוֹ לְאַט לְאַט, וְאַחַר שֶׁשָּׁתָה תֵּכֶף אָמְרָה ״גַּם לִגְמַלֶּיךָ״ וְגוֹ׳.

מקור: ספריא · נחלת הכלל