וַיִּקְרָ֛א אֶת־שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא בֵּֽית־אֵ֑ל וְאוּלָ֛ם ל֥וּז שֵׁם־הָעִ֖יר לָרִאשֹׁנָֽה׃

יעקב קורא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז היה שם העיר לראשונה. רשב״ם מסביר שעל שם המקום שחוץ לעיר, שבו שכב יעקב, נקרא שם העיר עצמה בית אל. חזקוני מבאר ברוח דומה שעל שם המקום שהיה חוץ לעיר, שבו לן יעקב, נקרא שם העיר בית אל. אונקלוס מתרגם כפשוטו: וקרא את שם המקום ההוא בית אל, ואולם לוז שם העיר בתחילה. הפסוק מציין את שינוי השם: המקום שבו התגלה ה׳ ליעקב נקרא מעתה ״בית אל״ - בית אלוהים - בעוד שמו המקורי היה לוז. קריאת השם החדש מנציחה את ההתגלות ואת קדושת המקום, וקושרת את שם המקום למה שאמר יעקב קודם - ״אין זה כי אם בית אלוהים״. בכך משלים יעקב את פעולות הקידוש של המקום, ומעניק לו שם המבטא את מהותו הרוחנית.