אֱלֹהֵ֨י אַבְרָהָ֜ם וֵֽאלֹהֵ֤י נָחוֹר֙ יִשְׁפְּט֣וּ בֵינֵ֔ינוּ אֱלֹהֵ֖י אֲבִיהֶ֑ם וַיִּשָּׁבַ֣ע יַעֲקֹ֔ב בְּפַ֖חַד אָבִ֥יו יִצְחָֽק׃

אלהי אברהם. קֹדֶשׁ (בראשית רבה):

ואלהי נחור. חֹל:

אלהי אביהם. חֹל:

אֱלָהֵהּ דְּאַבְרָהָם וֵאֱלָהֵהּ דְּנָחוֹר יְדוּנוּן בֵּינָנָא אֱלָהֵהּ דַּאֲבוּהוֹן וְקַיֵּים יַעֲקֹב בִּדְדָחִיל לֵהּ אֲבוּהִי יִצְחָק

כל אחד אמר ישפט בינינו אלהי אבותינו ויעקב אמר על אלהי אברהם, ולבן אמר על אלהי נחור אבי אביו שהיה עובד ע"ג, וכן העיד יהושע:

וישבע יעקב בפחד אביו. במי שהיה אביו מפחד ממנו, ויש אומר זה הפחד רמז ליום העקידה ואיננו רחוק:

אֱלֹהֵי אֲבִיהֶם. אָמַר לָבָן: אֵין לְךָ לְמָאֵן מַה שֶׁיִּחַדְתִּי לְדַיָּן אֱלֹהֵי נָחוֹר עִם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, כִּי אָמְנָם אֱלֹהֵי נָחוֹר הָיָה אֱלֹהָיו שֶׁל תֶּרַח שֶׁהָיָה אֲבִיהֶם שֶׁל אַבְרָם וְשֶׁל נָחוֹר:

וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק. שֶׁיִּצְחָק אֵינוֹ בֶּן תֶּרַח, וְנִשְׁבַּע שֶׁאֱלֹהָיו שֶׁל יִצְחָק לְבַדּוֹ יִשְׁפּוֹט אִם יִבְגּוֹד:

ישפטו בינינו ממי שיתרשל מחבירו.

אלקי אביהם משמש קדש וחול. וישבע יעקב בפחד אביו יצחק לא רצה להזכיר הקב״‎ה אחר החול שהזכיר לבן.

בפחד אביו יצחק זה כינוי אלהות כלומר נשבע באלהי אביו יצחק ביראתו היינו בפחד אביו, והתרגום מוכיח בדדחיל ליה יצחק, ודוגמא זו מצינו הרבה בלשון תלמוד ובלשון מקרא יובילו שי למורא. ד״‎א יעקב הזכיר ללבן החרדה שחרד יצחק אביו בשעה שבא לקללו על שנטל הברכות בערמה כדכתיב ויחרד יצחק לומר אפי׳‎ אביו שהוא צדיק גמור הרגיש בעצמו כשבא להרע לו.

[וישבע וקיים].