בְּרֵאשִׁית ל״ו · ג׳

וְאֶת־בָּשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הכתוב מזכיר עוד אשה של עשו: בשמת בת ישמעאל, אחות נביות. רש״י מקשה שבמקום אחר היא נקראת מחלת, ומביא ממדרש ספר שמואל ששלושה נמחלים להם עוונותיהם, ואחד מהם הנושא אשה, ולכן נקראה מחלת על שם שנמחלו עוונות עשו כשנשאה. עוד מבאר רש״י שנקראה אחות נביות מפני שאחיה נביות הוא שהשיאה לו לאחר מות ישמעאל אביה. הרמב״ן מוסיף בשם בראשית רבה שנקראה מחלת על שם שמחל לו הקדוש ברוך הוא, ובשמת על שם שנתבשמה דעתו של עשו, ומבאר שהחליף עשו את שמה הכעור לשם הנכבד של אשתו הראשונה.
מבוסס על רש״י, רמב״ן · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

בשמת בת ישמעאל. וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ מָחֲלַת? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל ג' מוֹחֲלִים לָהֶן עֲוֹנוֹתֵיהֶן, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן - לְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲוֹנוֹתָיו:

אחות נביות. עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיָת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחָתֵהּ דִנְבָיוֹת

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל וּלְהַלָּן הוּא קוֹרֵא לָהּ מָחֲלַת (בראשית כ"ח:ט'). מָצָאתִי בְּהַגָּדַת מִדְרָשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל (פרק יז), שְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִין לָהֶם עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵיהֶם, גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן, לְכָךְ נִקְרֵאת מָחֲלַת, שֶׁנִּמְחֲלוּ לוֹ עֲוֹנֹתָיו, כָּל זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית ל"ו:ג'). וְהִנֵּה לֹא נָתַן טַעַם בַּאֲבִי אָהֳלִיבָמָה שֶׁנִּקְרָא שָׁם בְּאֵרִי וְכָאן עֲנָה, וּבָשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל יִהְיֶה שֵׁם הָעֶצֶם וְהוּא שֵׁם תֹּאַר לְקִטּוּר הַבְּשָׂמִים. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה ס"ז:י"ג) אָמְרוּ, נָתַן עֵשָׂו דַּעְתּוֹ לְהִתְגַּיֵּר, מָחֲלַת שֶׁמָּחַל לוֹ הקב"ה עַל עֲוֹנֹתָיו, בָּשְׂמַת שֶׁנִּתְבַּשְּׂמָה דַּעְתּוֹ עָלָיו. וְהִנֵּה שְׁנֵיהֶם תֹּאַר, אֵין שֵׁם הָעֶצֶם נוֹדַע בָּם. וּלְכָךְ אָמַר רַבִּי אַבְרָהָם כִּי הָיוּ לָהּ שְׁנֵי שֵׁמוֹת וְגַם לְאָבִיהָ. וְיִתָּכֵן לוֹמַר כִּי הַשְׁתַּיִם נָשִׁים הָהֵם מֵתוּ בְּלֹא בָּנִים, אוּלַי נֶעֶנְשׁוּ בַּעֲבוּר שֶׁהָיוּ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה, וְנָשָׂא אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בַּת אֵלוֹן וְאַחֶרֶת אָהֳלִיבָמָה בַּת עֲנָה. אֲבָל בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת בַּעֲבוּר שֶׁהָיָה לָהּ שֵׁם כָּעוּר בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מָחֲלַת, קָרָא אֶת שְׁמָהּ בַּשֵּׁם הַנִּכְבָּד אֲשֶׁר הָיָה לְאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, מִלְּשׁוֹן בְּשָׂמִים, כִּי הָיְתָה חֲבִיבָה עָלָיו בַּעֲבוּר שֶׁהָיְתָה מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ וְאֵינֶנָּה רָעָה בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו:

מקור: ספריא · CC BY