רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11יפות מראה. סִימָן הוּא לִימֵי שֹׂבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַחֲבֶרְתָּהּ:
באחו. בָּאֲגַם, מריש"ק בְּלַעַז, כְּמוֹ יִשְׂגֶּא אָחוּ (איוב ח'):
יפות מראה. סִימָן הוּא לִימֵי שֹׂבַע, שֶׁהַבְּרִיּוֹת נִרְאוֹת יָפוֹת זוֹ לָזוֹ, שֶׁאֵין עֵין בְּרִיָּה צָרָה בַחֲבֶרְתָּהּ:
באחו. בָּאֲגַם, מריש"ק בְּלַעַז, כְּמוֹ יִשְׂגֶּא אָחוּ (איוב ח'):
וְהָא מִן נַהֲרָא סָלְקָן שְׁבַע תּוֹרָן שַׁפִּירָן לְמֶחֱזֵי וּפַטִּימָן בְּשָׂר וְרָעְיָן בְּאַחְוָה
באחו. י"א עמק שבו צמחים. וי"א שהוא שם צמח, הבי"ת נוסף כבי"ת השביעני, במרורים (איכה ג' טו) ועל שני הפירושים, כי הוא בין אחים יפריא (הושע יג טו) הוא אחיו בן אמו:
וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת בַּעֲבוּר כִּי אֶרֶץ מִצְרַיִם תִּשְׁתֶּה מִן הַיְאוֹר וּמִמֶּנּוּ בָּא לָהֶם הַשֹּׂבַע וְהָרָעָב, רָאָה אוֹתָן עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר. וְהַפָּרוֹת סִימָן לַחֲרִישָׁה, וְהַשִּׁבֳּלִים סִימָן לַקָּצִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית מ"ה:ו') "אֲשֶׁר אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר", רָאָה כִּי הַיְאוֹר לֹא עָלָה רַק מְעַט, וְאֵין חָרִישׁ, וַאֲשֶׁר יִזְרְעוּ מְעַט בַּמְּקוֹמוֹת הַלַּחִים יָבֹא קָדִים רוּחַ ה' וְיִשְׂרֹף אוֹתָם, כַּאֲשֶׁר רָאָה אוֹתָם שְׁדוּפוֹת קָדִים. וְהַנִּרְאֶה מִמַּשְׁמַע הַכְּתוּבִים כִּי הָיָה הַשָּׂבָע בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לְבַדָּהּ, כַּאֲשֶׁר נֶאֱמַר (בראשית מ"א:כ"ט) "שָׂבָע גָּדוֹל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם", וְכֵן (בראשית מ"א:מ"ח) "אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם", אֲבָל הָרָעָב הָיָה בְּכָל הָאֲרָצוֹת (בראשית מ"א:נ"ד), וְכֵן פָּתַר יוֹסֵף, "וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב", וְלֹא הִזְכִּיר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, וְעַל כֵּן לֹא יָכְלוּ בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת לִקְבֹּץ אֹכֶל, וַאֲפִלּוּ אִם שָׁמְעוּ הָעִנְיָן כִּי הָיָה מְפֻרְסָם מְאֹד. וְאוּלַי הָיָה בַּחֲלוֹם רֶמֶז מִזֶּה בַּמֶּה שֶׁהִזְכִּיר "וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ", כִּי שָׁם הָיָה מִרְעֵיהֶן וּמַעֲמָדָן, אֲבָל הָרָעוֹת אַחֲרֵי אָכְלָן אֶת הַטּוֹבוֹת תִּתְהַלַּכְנָה בָּאָרֶץ, וְלֹא יָדַע פַּרְעֹה עַד אָנָה הָלְכוּ:
בָּאָחוּ אֲגַם, כְּמוֹ "יִשְׂגֶּא אָחוּ" (איוב ח יא), לְשׁוֹן רַשִׁ"י (רש"י על בראשית מ"א:ב'). וְאֵינֶנּוּ נָכוֹן, כִּי אָחוּ - שֵׁם הָעֵשֶׂב הַגָּדֵל, כְּמוֹ "הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּא אָחוּ בְּלִי מָיִם עֹדֶנּוּ בְאִבּוֹ לֹא יִקָּטֵף" (איוב ח יא-יב), וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ הָאֲגַם. וְאוּלַי יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁיִּקָּרֵא הָעֵשֶׂב הַנַּעֲשֶׂה בַּאֲגַמִּים עַל שֵׁם הָאֲגַם. וְהַנָּכוֹן שֶׁיִּהְיֶה אָחוּ שֵׁם כּוֹלֵל הַדֶּשֶׁא וְהָעֵשֶׂב הַנַּעֲשֶׂה עַל שְׂפַת הַנְּהָרוֹת וְהָאֲגַמִּים, וְיִהְיֶה בֵּי"ת בָּאָחוּ כְּמוֹ בֵּי"ת "לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי" (משלי ט ה), כִּי עַל שְׂפַת הַיְאוֹר הָיוּ רוֹעוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר (בראשית מ"א:ג') "אֵצֶל הַפָּרוֹת עַל שְׂפַת הַיְאוֹר". וְאוּלַי הוּא מִלְּשׁוֹן אַחְוָה, בַּעֲבוּר הֱיוֹת מִינֵי הָעֲשָׂבִים רַבִּים גְּדֵלִים יַחַד:
והנה מן היאור עולות - דרך ארץ לשתות הבהמות ביחד וחוזרות ועולות ורועות באחו.
באחו - מקום עשבים, כדכתיב: ישגא אחו בלי מים.
מן היאר עלת שירדו שם לשתות.
וְהִנֵּה מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת וְגוֹ׳. לְפִי שֶׁבְּרִיאוּת הַפָּרוֹת תָּלוּי בִּבְרִיאוּת הַבְּרִיּוֹת, כִּי מִרְעֶה אֶחָד לַבְּרִיּוֹת וְלַפָּרוֹת, וּבִזְמַן שֶׁכָּלָה לַבְּהֵמָה מִן הַשָּׂדֶה כָּלָה גַּם לָאָדָם, כִּי מִתְּחִלָּה ״וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ״ (דברים יא:טו) וְאַחַר כָּךְ ״וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ״ (דברים יא:טו). וְעוֹד, שֶׁאִם אֵין הַבְּהֵמָה בְּרִיאָה וְטוֹבָה, מִי יַחֲרוֹשׁ בַּבְּקָרִים? וִ״יפוֹת מַרְאֶה״ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁקָּאֵי עַל עֵינֵי הַפָּרוֹת שֶׁהָיוּ לָהֶם עֵינַיִם יָפוֹת, וְזֶה סִימָן לַבְּרִיּוֹת שֶׁיִּהְיוּ עֵינֵיהֶם יָפִים זֶה לָזֶה, כִּי בִּזְמַן שֶׁעֵין בְּרִיָּה צָרָה בַּחֲבֶרְתָּהּ נִרְאֶה הַדָּבָר בָּעֵינַיִם, אִם הוּא רוֹאֶה אֶת חֲבֵרוֹ בְּעֵינַיִם שׂוֹחֲקוֹת אוֹ בְּעֵינַיִם זְעוּמוֹת, דְּהַיְנוּ ״רָעוֹת מַרְאֶה״.
מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת וְגוֹ׳. הָיָה לוֹ לוֹמַר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת מִן הַיְאוֹר, כִּי מִן הָרָאוּי יִזְכֹּר הָעוֹלֶה וְאַחַר כָּךְ מָקוֹם שֶׁעוֹלֶה מִשָּׁם. וְאוּלַי שֶׁיְּכַוֵּן לוֹמַר כִּי כָל הֲוָיָתָן הָיְתָה מִן הַיְאוֹר, וְלָזֶה הִקְדִּים הַמְהַוֶּה וְאַחַר כָּךְ הַמִּתְהַוֶּה מִמֶּנּוּ. וְלָזֶה אִם הָיָה אוֹמֵר ״וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת עוֹלוֹת מִן הַיְאוֹר״ יִהְיֶה הַנִּשְׁמָע כִּי הַפָּרוֹת עָבְרוּ דֶּרֶךְ הַיְאוֹר וְעָלוּ מִמֶּנּוּ, וְלֹא מֵהַיְאוֹר נִמְצְאוּ. לָזֶה אָמַר ״מִן הַיְאוֹר עוֹלוֹת שֶׁבַע פָּרוֹת״ לוֹמַר שֶׁמִּמֶּנּוּ נִמְצְאוּ. וּמִזֶּה הִרְגִּישׁ גַּם כֵּן כִּי הוּא חוֹלֵם חֲלוֹם וּכְמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וּפַרְעֹה חֹלֵם״ (בראשית מא:א). וְטַעַם שֶׁהֶרְאוּהוּ מַרְאֶה זֶה לְהַגִּיד כִּי מֵהַיְאוֹר עַצְמוֹ יִתְהַוּוּ שְׁנֵי הַדִּמְיוֹנוֹת, וְהוּא שֶׁפָּתַר יוֹסֵף שֶׁהֵם שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע וְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב, וּשְׁנֵיהֶם הֵם מִתְהַוִּים מֵהַיְאוֹר עַצְמוֹ אִם יַעֲלֶה אוֹ לֹא יַעֲלֶה, וְלָזֶה רָאָה בַּחֲלוֹם כִּי הַפָּרוֹת הֲוָיָתָן הָיְתָה מֵהַיְאוֹר.