רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11נכון. מְזֻמָּן:
התחילו ללמודנכון. מְזֻמָּן:
וְעַל דְּאִתַּנֵּית חֶלְמָא לְפַרְעֹה תַּרְתֵּין זִמְנִין אֲרֵי תַקִּין פִּתְגָּמָא מִן קֳדָם יְיָ וְאוֹחִי יְיָ לְמֶעְבְּדֵהּ
ועל השנות. בנין נפעל מגזרת שנים וטעמו הפרות והשבלים גם הוא לעֵד כי הדבר נכון הוא ובעבור היות שני החלומות בלילה אחד לעֵד כי ממהר האלהים לעשותו:
וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל פַּרְעֹה פַּעֲמָיִם טַעַם הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם שֶׁנִּשְׁנָה שְׁנֵי פְּעָמִים בְּלַיְלָה אֶחָד, כִּי הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה בַּחֲלוֹם אֶחָד הַפָּרוֹת וְהַשִּׁבֳּלִים לְהוֹדִיעוֹ כִּי אֵין חָרִישׁ וְקָצִיר, וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ שְׁנֵי חֲלוֹמוֹת בָּאִים זֶה אַחַר זֶה בְּלַיְלָה אֶחָד, וְאֵין דֶּרֶךְ הַחוֹלְמִים כֵּן, לְהוֹדִיעוֹ כִּי הַדָּבָר מְזֻמָּן וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ. וְזֶה טַעַם "פַּעֲמָיִם", כִּי לֹא נִשְׁנָה בְּפַעַם אַחַת. וְרַבִּי אַבְרָהָם מְפָרֵשׁ כִּי הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם בְּפָרוֹת וּבְשִׁבֳּלִים לְעֵד כִּי הַדָּבָר נָכוֹן וְקַיָּם, אֲבָל בַּעֲבוּר כִּי הָיָה פַּעֲמַיִם בְּלַיְלָה אֶחָד לְעֵד כִּי מְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשׂוֹתוֹ. וְאִם כֵּן נֹאמַר שֶׁהָיָה דַּי בַּשִּׁבֳּלִים כִּי הוּא הַמּוֹדִיעַ הָרָעָב:
ועל השנות החלום וגו' - אבל חלומות של יוסף אף על פי שנשנו באלומות ובכוכבים, אילו היה בלילה אחד כאלה היו נמהרים.
ועל השנות החלום וא״ת והלא חלומותיו של יוסף עצמו נשנו ולא נתקיימו עד לאחר עשרים ושתים שנה אלא י״ל שחלום זה היה בלילה אחד, ושל יוסף בכמה לילות.
וְעַל הִשָּׁנוֹת וְגוֹ׳. רֶמֶז לִשְׁנֵי דְּבָרִים: עַל הַכֶּפֶל וְעַל הַשִּׁנּוּי, שֶׁלֹּא בָּא הַחֲלוֹם שֵׁנִי כַּחֲלוֹם רִאשׁוֹן ״שֶׁבַע פָּרוֹת״ וְגוֹ׳, שֶׁאָז יַחְשֹׁב כִּי דִמְיוֹן הָרִאשׁוֹן עָשָׂה רוֹשֶׁם בְּדַעְתּוֹ וְעָלָה עַל מִשְׁכָּבוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים, וְלָכֵן בָּא הַחֲלוֹם בְּסֵדֶר חָדָשׁ ״שֶׁבַע שִׁבֳּלִים״ וְגוֹ׳. הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד כִּי נָכוֹן הַדָּבָר וּמֵעִם הָאֱלֹהִים בָּא אֵלָיו הַחֲלוֹם וְלֹא דִּמְיוֹן כּוֹזֵב.
וְאָמְרוֹ וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, מַה שֶׁבָּא הַחֲלוֹם כָּפוּל בְּלַיְלָה אֶחָת וְלֹא בָּא בִּשְׁנֵי זְמַנִּים מְרֻחָקִים, לוֹמַר אֵלָיו שֶׁהַזְּמַן קָרוֹב הוּא וְלֹא לִזְמַנִּים רְחוֹקִים יַגִּיד.