בְּרֵאשִׁית מ״א · ל״ג

וְעַתָּה֙ יֵרֶ֣א פַרְעֹ֔ה אִ֖ישׁ נָב֣וֹן וְחָכָ֑ם וִישִׁיתֵ֖הוּ עַל־אֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

יוסף עובר מן הפתרון לעצה: ועתה יֵרֶא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים. הרמב״ן מבאר שיוסף אמר לפרעה שיצטרך לאיש נבון וחכם שיהיה ממונה על כל הארץ, ויפקד תחתיו פקידים שילכו בארץ ויקבצו את כל האוכל. ספורנו מבאר שמאחר שהאל הגיד את הרעב העתיד כדי שתחפש להושיע את עמך, ראוי לך שתראה איש נבון וחכם. אונקלוס מתרגם ״יחזי פרעה גבר סוכלתן וחכים״. יוסף מציע להעמיד מנהיג יחיד וחכם על מפעל ההצלה - עצה שתוביל למינויו שלו.
מבוסס על אונקלוס, רמב״ן, ספורנו · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּכְעַן יֶחֱזֵי פַרְעֹה גְּבַר סוּכְלְתָן וְחַכִּים וִימַנִינֵיהּ עַל אַרְעָא דְמִצְרָיִם

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רמב״ן

רבי משה בן נחמן · ספרד, המאה ה־13

יֵרֶא פַרְעֹה אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם אָמַר לוֹ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְאִישׁ נָבוֹן וְחָכָם שֶׁיִּהְיֶה מְמֻנֶּה עַל כָּל הָאָרֶץ, וְיַפְקֵד עוֹד פְּקִידִים תַּחְתָּיו שֶׁיֵּלְכוּ בָּאָרֶץ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל אֹכֶל, כִּי לֹא יוּכַל הַשַּׁלִּיט לָלֶכֶת בְּכָל הָאָרֶץ. וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה נָבוֹן וְחָכָם, נָבוֹן שֶׁיֵּדַע לְנַהֵל עִם אֶרֶץ מִצְרַיִם בְּלֶחֶם לְפִי הַטָּף מִיָּדוֹ וְלָתֵת לָהֶם כְּדֵי חַיּוּתָם, וְיִמְכֹּר הַמּוֹתָר לָאֲרָצוֹת הָאֲחֵרוֹת לֶאֱסֹף עֹשֶׁר וּמָמוֹן לְפַרְעֹה; וְחָכָם שֶׁיֵּדַע לְקַיֵּם הַתְּבוּאָה שֶׁלֹּא תֵּרָקֵב, שֶׁיְּעָרֵב עִם כָּל מִין דָּבָר הַמְּקַיֵּם אוֹתוֹ בְּטִבְעוֹ, כְּגוֹן חוּמְטִין שֶׁהִזְכִּירוּ רַבּוֹתֵינוּ (שבת לא), וְהַכֶּסֶף הַחַי הַמֵּמִית הַכְּנִימָה, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְאָמְרוּ בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (בראשית רבה צ':ה'), עֵרַב בָּהֶן עָפָר וְקִיסוֹמִיּוֹת, דְּבָרִים שֶׁמְּקַיְּמִין אֶת הַתְּבוּאָה. וְאָמַר יוֹסֵף כָּל זֶה בַּעֲבוּר שֶׁיִּבְחֲרוּ אוֹתוֹ, כִּי הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ:

מקור: ספריא · CC BY

ספורנו

רבי עובדיה ספורנו · איטליה, המאה ה־16

וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה. מֵאַחַר שֶׁהָאֵל יִתְבָּרַךְ הִגִּיד הָרָעָב הֶעָתִיד לְמַעַן תָּתוּר לְהוֹשִׁיעַ אֶת עַמְּךָ, וְהֶרְאֲךָ הַשָּׂבָע לְהוֹדִיעֲךָ בַּמֶּה תּוֹשִׁיעַ, רָאוּי לְךָ לְמַעַן לֹא תֶּחֱטָא לוֹ שֶׁתִּרְאֶה.

אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם. עִיּוּנִי וּמַעֲשִׂי בְּהַנְהָגַת הַמְּדִינוֹת, שֶׁיָּשִׂים הוּא לֵב לָזֶה, וּמַלְכָּא לָא לֶהֱוֵי נָזִיק.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְעַתָּה יֵרֶא וְגוֹ׳. טַעַם יוֹסֵף שֶׁנַּעֲשָׂה יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ וְהוּא לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ אֶלָּא פִּתְרוֹן הַחֲלוֹם, כִּי בָא לָתֵת לוֹ טַעַם אֲשֶׁר הֶרְאָהוּ ה׳ אֶת אֲשֶׁר הוּא עוֹשֶׂה, כִּי הוּא כְּדֵי שֶׁיַּפְקֵד פְּקִידִים וְגוֹ׳. עוֹד לֶהֱיוֹת שֶׁהֶרְאוּהוּ בַּחֲלוֹם שֶׁבָּלְעוּ הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת לַפָּרוֹת הַבְּרִיאוֹת, זֶה יַגִּיד כִּי יִתְפַּרְנְסוּ שְׁנֵי רָעָב מִשְּׁנֵי שָׂבָע, וְלָזֶה אָמַר יֵרֶא פַרְעֹה וְגוֹ׳:

אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם. לָדַעַת אוֹפֶן אוֹצְרוֹת הַתְּבוּאָה לְבַל תֵּרָקֵב, וְזֶה מֵהַתְּבוּנָה. וְאָמְרוֹ וְחָכָם שֶׁיּוֹדֵעַ כְּלָלִיּוּת הַחָכְמוֹת, לָדַעַת חָכְמַת הַתִּשְׁבּוֹרֶת וְהַהַנְדָּסָה וְהַמִּסְפָּר. וְהִקְדִּים ״נָבוֹן״ כִּי הוּא דָּבָר הַמְעַכֵּב יוֹתֵר כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיֵּם הַתְּבוּאָה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל