יַעֲשֶׂ֣ה פַרְעֹ֔ה וְיַפְקֵ֥ד פְּקִדִ֖ים עַל־הָאָ֑רֶץ וְחִמֵּשׁ֙ אֶת־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּשֶׁ֖בַע שְׁנֵ֥י הַשָּׂבָֽע׃

וחמש. כְּתַרְגּוּמוֹ וִיזָרְזוּן; וְכֵן וַחֲמֻשִׁים (שמות י"ג):

יַעְבֵּד פַרְעֹה וִימַנֵּי מְהֵימְנִין עַל אַרְעָא וִיזָרֵז יָת אַרְעָא דְמִצְרַיִם בְּשֶׁבַע שְׁנֵי שׂוֹבְעָא

יעשה פרעה. זו העצה או יקנה, כמו עשה לי את החיל הזה (דבר' ח יז),

וחמש שיקנה החומש:

ויפקד פקידים וגו' וחמש - שהממונים יגבו חומש כל התבואות לצורך המלך אשר משפטו בשאר שנים לעשר כדכתיב בשמואל: את שדותיכם יעשר עתה יטול פי שנים וכמו כן הנהיג יוסף לבסוף על אדמת מצרים לפרעה לחומש.

יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד. וְתַעֲשֶׂה שֶׁזֶּה הַנָּבוֹן שֶׁתִּבְחַר יִפְקֹד פְּקִידִים בְּכָל עִיר וָעִיר, לְמַעַן יַכִּירוּהוּ לְשַׂר עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ לַאֲחָדִים בְּיָדוֹ בְּכַוָּנָה אַחַת, וְלֹא יִהְיוּ חֲלוּקֵי דֵעוֹת, כְּעִנְיַן "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם" (דברים יז:ח).

וחמש את ארץ מצרים יצוה שיגבו חומש כל התבואות לצורך המלך אף על פי שבשאר שנים משפטו לעשר כדכתיב ואת שדותיכם יעשור עכשיו יטול פי שתי מעשרות וכן עשה כדכתיב על אדמת מצרים לחומש.

יַעֲשֶׂה פַרְעֹה. כַּוָּנַת הַדְּבָרִים הֵם כִּי הִשְׂכִּיל יוֹסֵף שֶׁטַּעַם הַחֲלוֹם הוּא לְצַד כִּי ה׳ מֵבִיא שֶׁבַע שְׁנֵי שָׂבָע בְּשֶׁפַע יוֹתֵר עַל שְׁאָר הַשָּׁנִים, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה הַתְּבוּאָה לְשֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב. וְזוּלַת הוֹדָעַת הַחֲלוֹם, כְּשֶׁתָּבוֹא תְּבוּאַת שָׁנָה רִאשׁוֹנָה מְרֻוַּחַת, אָז כְּשֶׁתָּבוֹא שָׁנָה שְׁנִיָּה יִתְרַשְּׁלוּ זוֹרְעֵי תְּבוּאָה, כִּי יֹאמְרוּ: ״הֲרֵי עָשְׂתָה תְּבוּאָה שָׁנָה רִאשׁוֹנָה לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים״. וְגַם לְצַד הָרִבּוּי תִּזּוֹל הַתְּבוּאָה וְיִתְעַצְּלוּ מִטְּרוֹחַ בַּחֲרִישָׁה וּזְרִיעָה וּמַכְשִׁירֶיהָ, וְגַם הַזּוֹרְעִים בְּשָׁנָה שְׁנִיָּה כְּשֶׁיִּתְבָּרֵךְ יוֹסִיפוּ עוֹד לְהִתְעַצֵּל מִלִּזְרוֹעַ עוֹד, וּמַה גַּם בַּעֲבוֹר שָׁלֹשׁ אוֹ אַרְבַּע שָׁנִים הֵן לֹא יַעֲשֶׂה עֲבוֹדָה בַּשָּׂדֶה לִזְרוֹעַ וְלַחֲרֹשׁ. אֲשֶׁר עַל כֵּן הוֹדִיעַ אֱלֹהִים כִּי מַה שֶׁהוּא נוֹתֵן בְּיוֹתֵר בְּשָׁנִים אֵלּוּ הוּא לִמְזוֹן שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב, וְלָזֶה אָמַר לְפַרְעֹה יַעֲשֶׂה פַרְעֹה וְיַפְקֵד וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל הוּא בְּמַעֲשֶׂה זֶה וְגַם יְעַשֶּׂה לַאֲחֵרִים, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעַצֵּל אָדָם בְּדָבָר זֶה בַּהֲכָנַת שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע לִזְרוֹעַ בְּכָל הַיְּכֹלֶת.

וְחִמֵּשׁ - פֵּרוּשׁ, יְזָרְזֵם לְבִלְתִּי הִתְרַשֵּׁל מִטַּעַם רְאוֹת הַדָּבָר מְרוּבֶּה בְּיוֹתֵר. אוֹ יֹאמַר וְחִמֵּשׁ שֶׁיִּקַּח הוּא מִכּוּלָּן חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה, הֲגַם שֶׁהַמִּשְׁפָּט הוּא מַעֲשֵׂר (שמואל א ח:יז) יִקַּח בְּשָׁנִים אֵלּוּ חֲמִישִׁית בִּשְׂכַר הוֹדָעַת הַדָּבָר מִמֶּנּוּ, וְגַם שֶׁיַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם חֶסֶד שֶׁכָּל הַתְּבוּאָה שֶׁתִּהְיֶה לְפַרְעֹה לֹא נִשְׁלַח בָּהּ יָד אֶלָּא תִּהְיֶה עוֹמֶדֶת לְפַרְנָסָתָם לְמָכְרָהּ לָהֶם בִּשְׁנֵי הָרָעָב, כְּאָמְרוֹ ״וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן״. בָּזֶה רָמַז לְמַה שֶׁכָּתַבְנוּ כִּי לֹא יִשְׁלַח יָד בָּהּ, גַּם שֶׁלֹּא יִמְכּוֹר מֵהַתְּבוּאָה לְזוּלַת בִּשְׁנֵי רָעָב עַד שֶׁיִּקְדְּמוּ הֵם לִקְנוֹת צָרְכָּם, וּכְמוֹ שֶׁאֲפָרֵשׁ בַּפָּסוּק שֶׁאַחַר זֶה.