בְּרֵאשִׁית מ״א · ל״ה

וְיִקְבְּצ֗וּ אֶת־כׇּל־אֹ֙כֶל֙ הַשָּׁנִ֣ים הַטֹּב֔וֹת הַבָּאֹ֖ת הָאֵ֑לֶּה וְיִצְבְּרוּ־בָ֞ר תַּ֧חַת יַד־פַּרְעֹ֛ה אֹ֥כֶל בֶּעָרִ֖ים וְשָׁמָֽרוּ׃

במילים פשוטות

יוסף ממשיך: ויקבצו את כל אוכל השנים הטובות הבאות, ויצברו בר תחת יד פרעה, אוכל בערים ושמרו. רש״י מבאר ש״אוכל״ כאן שם דבר, ו״תחת יד פרעה״ - ברשותו ובאוצרותיו. אבן עזרא מבאר ש״ויצברו בר״ - הפקידים יצברו, ו״בר״ נקרא התבואה לאחר מלאכת הזרייה. אונקלוס מתרגם ״ויכנשון ית כל עיבור שניא טבן... ויטרון״. יוסף מפרט את המנגנון: לאסוף את עודף היבול בשנות השפע, לאגור אותו בערים תחת סמכות המלך, ולשמרו למען יעמוד לרעב - תוכנית לוגיסטית מלאה להצלת הארץ.
מבוסס על רש״י, אונקלוס, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

את כל אכל. שֵׁם דָּבָר הוּא, לְפִיכָךְ טַעֲמוֹ בָּאָלֶ"ף וְנָקוּד בְּפַתָּח קָטָן, וְאוֹכֵל שֶׁהוּא פֹּעַל, כְּגוֹן כִּי כָּל אֹכֵל חֵלֶב, טַעֲמוֹ לְמַטָּה בַּכַּ"ף, וְנָקוּד קָמָץ קָטָן:

תחת יד פרעה. בִּרְשׁוּתוֹ וּבְאוֹצְרוֹתָיו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וְיִכְנְשׁוּן יָת כָּל עִיבוּר שְׁנַיָּא טָבָן דְּאָתְיָן הָאִלֵּין וְיִצְבְּרוּן עִיבוּרָא תְּחוֹת יְדָא מְהֵימְנֵי דְפַרְעֹה עִיבוּרָא בְּקִירְוַיָּא וְיִטְּרוּן

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ויצברו בר. הפקידים וי"א כי טעם בר להיותו עם שבליו, והנכון בעיני שנקרא בר אחר מלאכת לזרות או לחבר והאומר כי אויר מצרים לח בעבור היאור, ולא יעמוד שם דנן ז' שנים, יוכל לערבו עם דברים שיעמידוהו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

ויצברו בר תחת יד - ממונה

פרעה - וכל זה היה בעל כרחם של מצרים ולכך כתב: ויפקד פקידים ויצברו, שכן מצינו באחשורוש: ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה וגו' אל יד הגי וגו'.

ויקבצו - היא הגבייה מבעלי השדות.

ויצברו - היא האסיפה ע"י שומרי האוצרות וכן תמצא ביוסף ויקבוץ ויצבור אכל בערים כי כל עיר ועיר יוכלו למכור בשני הרעב.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

את כל אכל לפי היכולת דוגמא וכל הארץ באו מצרימה.

מקור: ספריא · נחלת הכלל