אִם־יֶשְׁךָ֛ מְשַׁלֵּ֥חַ אֶת־אָחִ֖ינוּ אִתָּ֑נוּ נֵרְדָ֕ה וְנִשְׁבְּרָ֥ה לְךָ֖ אֹֽכֶל׃

יהודה אומר לאביו שאם הוא משלח את אחיהם איתם, ירדו ויקנו לו אוכל. הפסוק הוא חלק מדברי יהודה אל יעקב, ובו הוא מציג את התנאי המעשי לירידתם למצרים. אונקלוס מתרגם כפשוטו: אם ישך משלח את אחינו איתנו נרדה ונשברה לך אוכל. על פי הפשט, יהודה מעמיד את יעקב בפני הכרעה ברורה - הירידה למצרים לקנות מזון מותנית בשליחת בנימין. יהודה מנסח את הדברים באופן חד וישיר: רק אם יעקב יסכים לשלוח את בנימין, יוכלו לרדת ולהביא אוכל. בכך מבהיר יהודה לאביו שאין דרך לספק את צורכי המשפחה בזמן הרעב בלי למלא את תנאי השליט. ניסוח זה מכין את הפסוק הבא, שבו יבהיר יהודה את הצד השני - שבלי בנימין לא ירדו כלל.