כאן ממשיכה שרשרת הדורות בבנו של אדם: שת חי מאה וחמש שנים והוליד את אנוש. הפסוק בנוי כמו שאר פסוקי הרשימה שבפרק - תחילה מספר השנים שחי המוליד עד שהוליד את בנו העיקרי, ואחר כך שם הבן שנולד. תרגום אונקלוס מתרגם את הפסוק כפשוטו לארמית, בלי תוספת ביאור. במקום זה אין למפרשים דברים מיוחדים, ולכן ההבנה היא לפי הפשט הפשוט של הכתוב: שת, בנו של אדם, המשיך את השושלת שדרכה נמשך המין האנושי, והוליד את אנוש, שהיה הדור השלישי מאדם הראשון.