וַֽיְחִי־שֵׁ֗ת אַֽחֲרֵי֙ הוֹלִיד֣וֹ אֶת־אֱנ֔וֹשׁ שֶׁ֣בַע שָׁנִ֔ים וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שָׁנָ֑ה וַיּ֥וֹלֶד בָּנִ֖ים וּבָנֽוֹת׃

הפסוק ממשיך את סיכום ימיו של שת: לאחר שהוליד את אנוש חי שת עוד שמונה מאות ושבע שנים, והוליד בנים ובנות נוספים. זהו המבנה הקבוע החוזר בכל הדורות שבפרק - פירוט השנים שחי המוליד לאחר הולדת בנו העיקרי, וציון שהיו לו עוד ילדים. אין כאן ביאור מיוחד מן המפרשים, ולכן ההבנה היא לפי פשט הכתוב. אזכור ה״בנים ובנות״ הנוספים מלמד שהאבות הראשונים העמידו משפחות גדולות, אף שהתורה מונה בשם רק את הבן שדרכו נמשכת שרשרת הדורות המובילה בסופו של דבר עד נח.