בְּרֵאשִׁית ז׳ · כ״א

וַיִּגְוַ֞ע כׇּל־בָּשָׂ֣ר ׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכׇל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם׃

במילים פשוטות

הכתוב מתאר שגווע כל בשר הרומש על הארץ, בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ, וכל האדם. אבן עזרא מבאר שהמילה ״רמש״ כאן היא כלל לעוף, לבהמה, לחיה, לשרץ ולאדם, ומבאר שלשון ״ויגוע״ עניינה מיתה. חזקוני מסביר שהמילה ״אדם״ סתם בכל המקרא כוללת אנשים, נשים וטף. עוד מקשה חזקוני איך נענשו אנשי דור המבול אף שלא נצטוו על המצוות, ומיישב שיש מצוות שחייבים בני אדם לשומרן מכוח סברת הדעת אף בלא ציווי, כמו קין שנענש על שפיכות דמים אף שלא נצטווה, או שמא על הגזל עצמו נצטוו.
מבוסס על אבן עזרא, חזקוני · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וּמִית כָּל בִּשְׂרָא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא בְּעוֹפָא וּבִבְעִירָא וּבְחַיְתָא וּבְכָל רִחֲשָׁא דְּרָחֵשׁ עַל אַרְעָא וְכֹל אֱנָשָׁא

מקור: ספריא · נחלת הכלל

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ופי' ויגוע וכבר גוע ורבים בתורה כמוהו כמו ואתחנן (דבר' ג כג) וכן "וימטר עליהם מן" (תהלים עח כד) על פי' האמת

ומלת ויגוע מיתה ובפסוק "ויגוע וימת" (בראשית כה ה) אבאר לך זה, והנה ברור לך שמלת רמש כלל לעוף ולבהמה ולחיה ולשרץ שהוא דק ולאדם ויתכן להיות כל אשר נשמת רוח חיים באפיו שב אל האדם כי לא מצאנו נשמה הוץ מנשמת האדם ורבים אמרו שנקראת כן בעבור שהיא מן השמים, ואם הם שני שרשים ימצא כמוהו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

וכל האדם תיבת אדם סתם שבכל המקרא כוללת אנשים ונשים וטף. וא״‎ת איך נענשו דור המבול מאחר שלא נצטוו על המצות. וי״‎ל יש כמה מצות שחייבים בני אדם לשמרן מכח סברת הדעת אעפ״‎י שלא נצטוו ולפיכך נענשו, כמו קין שנענש על שפיכות דמים אעפ״‎י שלא נצטוה על כך. או שמא על הגזל עצמו נצטוו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל