וַיָּ֣חֶל ע֔וֹד שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים אֲחֵרִ֑ים וַיֹּ֛סֶף שַׁלַּ֥ח אֶת־הַיּוֹנָ֖ה מִן־הַתֵּבָֽה׃

נח המתין עוד שבעה ימים נוספים ושב ושילח את היונה מן התיבה. רש״י מבאר שהמילה ״ויחל״ היא לשון המתנה, ומביא לכך ראיה מלשון הכתוב באיוב. אבן עזרא דן בצורת המילה ״ויחל״ מבחינת הדקדוק, ומעיר שאולי היא מילה זרה בבניינה. אונקלוס מתרגם ״ואוריך״, כלומר האריך והמתין. הפסוק מתאר את הניסיון השני של נח לבדוק באמצעות היונה אם המים חסרו, לאחר שבפעם הראשונה שבה היונה בלא סימן. המתנה מסודרת של שבעה ימים בין שילוח לשילוח מלמדת על סבלנותו של נח בהמתנה ליבושת הארץ.