וְהִגְבִּ֥יר בְּרִ֛ית לָרַבִּ֖ים שָׁב֣וּעַ אֶחָ֑ד וַחֲצִ֨י הַשָּׁב֜וּעַ יַשְׁבִּ֣ית ׀ זֶ֣בַח וּמִנְחָ֗ה וְעַ֨ל כְּנַ֤ף שִׁקּוּצִים֙ מְשֹׁמֵ֔ם וְעַד־כָּלָה֙ וְנֶ֣חֱרָצָ֔ה תִּתַּ֖ךְ עַל־שֹׁמֵֽם׃ {ס}

והגביר ברית. מתחלה יגביר ויחזק מלך רומי כריתת ברית לשרי ישראל על משך זמן שמטה אחת:

וחצי השבוע. אבל יפר הברית בחצי השבוע ויבא על ירושלים ויבטל מבית ה׳ זבח ומנחה:

ועל כנף. ר״ל בגובה המעלה כהעוף הזה אשר יפרוש כנפיו לעוף למעלה והוא ענין מליצה:

שקוצים משומם. תהיה העכו״ם המשוקצת והנאלמה כאבן דומם:

ועד כלה. בגבהי המעלה תהיה עד אשר תתך הכליון והכריתה על העכו״ם ההיא הנאלמה ור״ל בבת אחת תכלה ולא מעט מעט:

לרבים. לשרים כמו ורבי המלך (ירמיה מ״א):

משומם. משותק ונאלם:

תתך. ענין יציקה והרקה:

והגביר, ספר איך יהיה ענין החורבן, ששבוע אחד בקש טיטוס מהם שישלימו אתו ורצה לכרות עמהם ברית ושלא יקבל מהם אף מס, בלבד שיכנסו עמו בברית שלום, וז"ש שיגבר ברית לרבים שבוע אחד, וחצי השבוע ג' שנים קודם החורבן ישבית זבח ומנחה, בטלו הזבחים על ידי המלחמות ועל כנף, ע' שנה אחר החורבן העמיד אדיאנוס את צלמו במקום המקדש, על כנף של שקוצים, וזה ימשך עד שתתך כלה ונחרצה על שומם היינו על המחריב ששומם אותו והחריבו: