וְאִם־אִ֥ישׁ עָנִ֖י ה֑וּא לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב בַּעֲבֹטֽוֹ׃

אם הלווה הוא איש עני, אסור למלווה לשכב כשהמשכון שלו נמצא אצלו. רש״י מבאר ש״לא תשכב בעבטו״ פירושו: לא תשכב בלילה כשעבוטו של העני מונח אצלך, אלא עליך להשיבו לו לצורך שנתו. הרשב״ם מפרש באותו אופן - לא תשכב ועבוטו אצלך. הכוונה שאם משכן העני כסות שהוא צריך לה בלילה, חייב המלווה להשיבהּ לו לעת ערב כדי שיוכל לישון בה, ולא יחזיק אותה אצלו. הפסוק מלמד רגישות מיוחדת כלפי העני, שלא ייגזל ממנו הצורך הבסיסי ביותר - כיסוי לשנת הלילה - בגלל חובו.