אִם־לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת־כׇּל־דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים בַּסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה לְ֠יִרְאָ֠ה אֶת־הַשֵּׁ֞ם הַנִּכְבָּ֤ד וְהַנּוֹרָא֙ הַזֶּ֔ה אֵ֖ת יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֶֽיךָ׃

אִם לָא תִטַר לְּמֶעְבַּד יָת כָּל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא הָדָא דִכְתִיבִין בְּסִפְרָא הָדֵין לְמִדְחַל יָת שְׁמָא יַקִירָא וּדְחִילָא הָדֵין יָת יְיָ אֱלָהָךְ

אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְגוֹ׳. לֹא נִיחָא לְמָרַיְהוּ דְּתֵימָא הָכֵי, שֶׁאִם לֹא תַּעֲשֶׂה אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, וַאֲפִלּוּ אִם לֹא חִסֵּר מֵהֶם כִּי אִם אַחַת, אָז ״וְהִפְלָא ה׳ מַכּוֹתְךָ״, וְזֶה גְזֵרָה שֶׁאֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לַעֲמֹד בָּהּ, וּמַהוּ שֶׁאָמַר ״לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא״, לָמָּה הִזְכִּיר תְּאָרִים אֵלּוּ כָּאן יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת? וְעוֹד קָשֶׁה, בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (קלח:) דָּרְשׁוּ מִן פָּסוּק ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכּוֹתְךָ״ שֶׁעֲתִידָה תּוֹרָה שֶׁתִּשְׁתַּכַּח מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִפְלָא ה׳״ וּכְתִיב לְהַלָּן (ישעיה כט יד): ״לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו״, וְכִי מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִנְעוֹל שַׁעֲרֵי חָכְמָה מִיִּשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁיִּמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם?

אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַנָּבִיא יְשַׁעְיָה מְדַבֵּר בְּדוֹר הַמְקַיֵּם הַמִּצְוֹת, אַךְ לֹא מִיִּרְאַת ה׳ כִּי אִם מֵחֲמַת אֵיזוֹ תַּכְלִית חִיצוֹנִי הַמַּכְרִיחָם עַל זֶה אוֹ מֵחֲמַת יִרְאַת אֵיזוֹ אָדָם הַמַּכְרִיחָם עַל הָעֲשִׂיָּה שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתָם. וְדָבָר זֶה גּוֹרֵם חִלּוּל הַשֵּׁם, כִּי בְּלִי סָפֵק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹחֵן לְבָבוֹת שֶׁאֵין עֲשִׂיָּתָם לִשְׁמָהּ, וּמַעֲנִישָׁם עַל רוֹעַ מַחְשְׁבוֹתָם. וְהָרוֹאִים אוֹתָם עֲסוּקִים בַּתּוֹרָה וּמִצְוָה יִקְרְאוּ תִּגָּר עַל ה׳. עַל כֵּן אָמְרוּ ז״ל (ברכות סג): אִם רָאִיתָ דּוֹר שֶׁאֵין הַתּוֹרָה חֲבִיבָה עָלָיו כְּנוֹס כוּ׳ - לֹא אָמְרוּ ״דּוֹר שֶׁאֵינָן לוֹמְדִין תּוֹרָה כָּל עִקָּר״, אֶלָּא לוֹמְדִין אֲבָל לֹא לִשְׁמָהּ, וְעַל כֵּן אֵין הַתּוֹרָה חֲבִיבָה עֲלֵיהֶם בְּעֶצֶם וְרִאשׁוֹנָה, אֶלָּא הַתַּכְלִית הַמְדֻמֶּה חָבִיב עָלָיו, וְהַמֻּכְרָח בַּדָּבָר וַדַּאי אֵין שָׁם חִבָּה, וּבְדוֹר כָּזֶה כְּנוֹס דְּבָרֶיךָ הַנְּעִימִים, לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ לְלַמֵּד תּוֹרָה וּמוּסָר לְדוֹר תַּהְפֻּכוֹת כָּזֶה אֲשֶׁר כָּל תּוֹרָתָם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינָן כִּי אִם מִן הַשָּׂפָה וְלַחוּץ. גַּם ה׳ יְסַבֵּב סִבּוֹת לְאַבֵּד חָכְמַת חֲכָמָיו מִן דּוֹר כָּזֶה, כִּי אֵין נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ בְּתוֹרָה וּמִצְוָה כָּזֶה.

וְעַל זֶה אָמַר הַנָּבִיא (ישעיה כט יג-יד): ״יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה״, כִּי הֵמָּה נְגוּשִׁים וַאֲנוּסִים בְּכָל מַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵינָן עוֹשִׂין מִיִּרְאַת ה׳ כִּי אִם מִיִּרְאַת אֲנָשִׁים הַמַּכְרִיחִים אוֹתָם עַל הָעֲשִׂיָּה, וְנִמְשָׁךְ מִזֶּה שֶׁ״בְּפִיו וּשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי״, כִּי הַמַּכְרִיחַ אֵין בְּיָדוֹ לְהַכְרִיחוֹ כִּי אִם עַל דְּבַר שְׂפָתַיִם אֲבָל לֹא עַל כַּוָּנַת הַלֵּב, כִּי מִי יוֹדֵעַ מִסְתּוֹרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ. ״וַתְּהִי יִרְאָתָם אוֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה״, שֶׁקּוֹרְאִים יִרְאָתִי מַה שֶׁאֵינוֹ כִּי אִם מִצְוַת אֲנָשִׁים, כִּי הוּא מִצְוָה מִן הָאֲנָשִׁים הַמַּכְרִיחִים אוֹתוֹ עַל הָעֲשִׂיָּה וְאֵינוֹ מִצְוַת הַשֵּׁם. ״לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו״, אֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁחָלִילָה הַחֲכָמִים יִהְיוּ אֲבוּדִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר ״וְאָבְדוּ הַחֲכָמִים״, גַּם אֵין הַפֵּרוּשׁ שֶׁהַחָכְמָה תִּהְיֶה אֲבוּדָה מִן הַחֲכָמִים, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֱמַר ״וְאָבְדָה הַחָכְמָה מֵחֲכָמָיו״, אֶלָּא הַפֵּרוּשׁ שֶׁחָכְמָתָם תִּהְיֶה אֲבוּדָה מִן אַנְשֵׁי הַדּוֹר, כִּי יִתֵּן ה׳ בְּלִבָּם שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעוּ בַּחוּץ קוֹלָם וְיַכְנִיסוּ חָכְמָתָם בְּדוֹר שֶׁאֵין הַתּוֹרָה חָבִיב עֲלֵיהֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵדְעוּ וְלֹא יָבִינוּ בַּחֲשֵׁכָה יִתְהַלָּכוּ וְיִמַּקּוּ בַּעֲוֹנָם, מֵאַחַר שֶׁגָּלוּי לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שֶׁאַף אִם הָיוּ לוֹמְדִין וְעוֹשִׂין לֹא הָיוּ לוֹמְדִין וְעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ, כִּי כָל דָּבָר הַנַּעֲשֶׂה עַל צַד הַהֶכְרֵחַ אֵין בּוֹ שְׁלֵמוּת, כִּי בְּסוּר הַמַּכְרִיחַ יָשׁוּב לְסוֹרוֹ. עַל כֵּן צִוָּה ה׳ לְפַרְסֵם עֲלֵיהֶם וּלְגַלּוֹת רָעָתָם בַּקָּהָל בְּדוֹר שֶׁאֵין עוֹשִׂין כִּי אִם מֵהֶכְרֵחַ אֵיזוֹ תַּכְלִית מְדֻמָּה, כְּעֹשֶׁר וְכָבוֹד אֲשֶׁר אֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ כְּמִנְהַג דּוֹרֵנוּ זֶה. עַל זֶה אָמַר: ״אִם לֹא תִשְׁמֹר״ וְגוֹ׳, וְהוּא מְדַבֵּר בְּדוֹר הַשּׁוֹמֵר וְלוֹמֵד וְעוֹשֶׂה אַךְ לֹא מִיִּרְאַת ה׳, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְגוֹ׳ לְיִרְאָה אֶת ה׳״, רוֹצֶה לוֹמַר בֶּאֱמֶת תִּשְׁמֹר כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה, אֲבָל לֹא ״לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא״ כִּי אִם מִיִּרְאַת אֲנָשִׁים הַמַּכְרִיחִין אוֹתְךָ, וְאַתָּה מַחֲלִיף וּמֵמִיר יִרְאַת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא בְּיִרְאַת אֱנוֹשׁ חָצִיר יִנָּתֵן הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בּוּז וָקֶצֶף, כִּי אַתָּה יָרֵא פֶּן לֹא יִישְׁרוּ מַעֲשֶׂיךָ בְּעֵינֵי הָאֲנָשִׁים, כְּדֶרֶךְ הַחֲנֵפִים שֶׁבְּדוֹרֵנוּ הָעוֹשִׂים כְּדֵי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּכַבְּדוּם וִיעַשְּׁרוּם, אָז ״וְהִפְלָא ה׳ אֶת מַכּוֹתְךָ״, זוֹ הַפְלָאַת תּוֹרָה, וְיִגְרוֹם שֶׁאַנְשֵׁי אֱמֶת יֶאֶסְפוּ נֹגַהּ תּוֹרָתָם בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא יֵרָאֶה וְלֹא יִמָּצֵא, וְאַל יְהִי חֶלְקָם עִמָּכֶם, וְאָז יֵדְעוּ כָּל הָעַמִּים כִּי מִשְׁפְּטֵי ה׳ אֱמֶת.