וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת מֹשֶׁ֗ה לִכְתֹּ֛ב אֶת־דִּבְרֵ֥י הַתּוֹרָֽה־הַזֹּ֖את עַל־סֵ֑פֶר עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

ויהי ככלות משה לכתוב את דברי התורה הזאת על ספר עד תומם. לפי הפשט, הפסוק מציין את סיום מלאכת כתיבת התורה כולה בידי משה, לאחר שהשלים את כל דבריו. אבן עזרא מבאר ש״עד תומם״ דבק עם ״דברי״, כלומר עד שנשלמו כל דברי התורה. אונקלוס מתרגם ״עד תומם״ שנשלמו. סיום הכתיבה מהווה הכנה למסירת הספר ללוים בפסוקים הבאים ולהצבתו לצד הארון כעדות. זהו רגע השלמת מפעל כתיבת התורה בטרם מות המנהיג.