אונקלוס
תרגום אונקלוס · המאה ה־2יָת בֶּצֶר בְּמַדְבְּרָא בְּאַרְעָא מֵישְׁרָא לְשִׁבְטָּא דִרְאוּבֵן וְיָת רָאמוֹת בַּגִלְעָד לְשִׁבְטָא דְגָד וְיָת גוֹלָן בְּמַתְנָן לְשִׁבְטָא דִמְנַשֶׁה
מקור: ספריא · נחלת הכלל
דְּבָרִים ד׳ · מ״ג
אֶת־בֶּ֧צֶר בַּמִּדְבָּ֛ר בְּאֶ֥רֶץ הַמִּישֹׁ֖ר לָרֽאוּבֵנִ֑י וְאֶת־רָאמֹ֤ת בַּגִּלְעָד֙ לַגָּדִ֔י וְאֶת־גּוֹלָ֥ן בַּבָּשָׁ֖ן לַֽמְנַשִּֽׁי׃
במילים פשוטות
הפסוק מפרט את שלוש ערי המקלט שהבדיל משה: את בצר במדבר בארץ המישור לראובני, ואת ראמות בגלעד לגדי, ואת גולן בבשן למנשי. חזקוני מעיר שמכאן משמע שלא היה למנשה חלק בארץ גלעד, אך במקום אחר כתוב שמשה נתן את הגלעד למכיר בן מנשה, ומיישב שיש לכולם חלק בארץ גלעד. הפסוק נותן את פרטי שלוש ערי המקלט לפי השבטים בעבר הירדן: אחת לראובן, אחת לגד ואחת לחצי מנשה. החלוקה משקפת את פריסת השבטים בעבר הירדן המזרחי, ומראה שכל אחד מהם קיבל עיר מקלט בתחומו. הפסוק משלים את מעשה הבדלת ערי המקלט שהוזכר קודם, ומדגים את קיום המצוה בפועל על ידי משה.
מבוסס על חזקוני · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
חזקוני
רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13ואת ראמת בגלעד כאן משמע שלא היה למנשה חלק בארץ גלעד ובפ׳ מטות כתיב ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה ונראה לפרש שיש לכולם חלק בארץ גלעד וכן פי׳ להלן וכתיב בפ׳ בדברים וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי ויתר הגלעד נתתי לחצי שבט המנשה.
מקור: ספריא · נחלת הכלל