וְזֹ֖את הַתּוֹרָ֑ה אֲשֶׁר־שָׂ֣ם מֹשֶׁ֔ה לִפְנֵ֖י בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל. רש״י מבאר ש״וזאת התורה״ מכוונת לזו שהוא עתיד לסדר אחר פרשה זו. הפסוק משמש כמעין כותרת או פתיחה לחלק הבא של דברי משה: החוקים והמצוות שהוא עומד למסור לישראל. אונקלוס מתרגם ״ודא אורייתא די סדר משה קדם בני ישראל״. הפסוק מסמן מעבר בין החלק ההיסטורי והמוסרי של הנאום לבין החלק המפורט של המצוות שיבוא בהמשך. הצגת ״זאת התורה״ מדגישה את חשיבות הדברים הבאים ואת מעמדם כתורה מסודרת שמשה מניח לפני העם. הפסוק מכין את הקרקע לפירוט המצוות שיבוא, ומעניק לו מסגרת רשמית של מסירת תורה לישראל.